שלום =]

אנונימית יקרה,

את מעלה שני דברים שמטרידים אותך מאוד:
1. את מרגישה שאת לא בנורמה של בנות גילך מבחינת הספקים מיניים כגון נשיקה ראשונה
2. את מרגישה שאת לא מצליחה לזהות מסרים מבנים ואז את מפספסת מערכות יחסים שהיו יכולים להתאים לך

אתייחס לשתי הנקודות אבל ראשית חשוב חשוב לי להדגיש אל תתייאשי המצב לא נוראי - את מודעת ושואפת להגיע למקום מסוים ואת תגיעי אליו....

לגבי עניין הנורמה- הרבה פעמים שאנחנו מרגישות בחסר למשל חסר של נשיקה ראשונה אנחנו רואות באחרים רק את זה- פתאום נשמע רק את הסיפורים של אלו שהתנשקו כבר או שעשו דברים אחרים ולא נטה אוזן לאלו שעדיין לא לאלו שמחכות לאלו שלא רוצות. שום דבר לא 'לא בסדר איתך'- יש לך קצב משלך ולא הנשיקה או קשר זוגי עם גבר הוא מה קובע. השאלה היא מה את מרגישה ביחס לזה. אם את מרגישה שאת בחסר שאת רוצה אבל לא מוצאת זה עניין נוסף שנצטרך להתייחס אליו אחר כך

לגבי עניין המסרים- תנסי לחשוב על הדברים שאותו בחור עשה שגרם לאחרים לחשוב שהוא דלוק עלייך אבל שאת לא שמת אל זה לב
תרשמי כאן את הדברים ונמשיך משם

בהצלחה, איילת לחמי

על כך שהתייחסת למה שרשמתי :)
אוקיי, איך בעצם הבנתי שהוא אכן דלוק עליי? אוקיי יש לי אח תאום, והילד הזה חבר שלו, לא החברים הכי טובים, אבל באותה שכבה והכל, אז הם דיי חברים, בקיצור.. אני דיי רגילה להיות בקשרים טובים עם חברים של אח שלי, ועם הילד הזה- הוא היה חמוד אליי וכל אז חשבתי שזה כמו עם כל חבר אחר של אח שלי- עד שנהייה לידידים ..
נהיינו ידידים טובים והיינו מדברים כמעט כל יום באייסיקיו וכו', וכל הזמן הוא היה מחמיא לי על משהו אחר, אומר כמה שאני יפה, מצחיקה, כיף לו לדבר איתי וכל מיני כאלה.. חשבתי שזה סתם..כי אנחנו ידידים וזה.. אבל זה נהיה מיום ליום יותר ויותר מחמאות, בשיעורים (הוא איתי באותה כתה אם שכחתי לציין) הוא לא הפסיק להסתכל עליי, שהייתי מדברת איתו הוא נהייה כולו לחוץ, או שסתם היה לו חיוך דבילי על הפרצוף חח, חברות שלי עברו לידו בהפסקה או משהו ושמעו שהוא אומר לחברים שלו שהוא דלוק עליי ואין לו איך להגיד לי את זה (הקטע הוא שהוא דיי ביישן עם בנות..) ואז חשבתי "מה פתאום, הרי הוא כולה ידיד שלי, חבר של אח שלי. . זהו!" אבל לאט לאט רק אחרי שקלטתי שהוא באמת בקטע שלי (לדעתי לפחות חח) אני חושבת שהתחלתי להיות דלוקה עליו גם, והייתה תקופה שלדעתי שנינו ידענו שאנחנו דלוקים אחד על השני.. פשוט לא אמרנו את זה אחד לשני, כי אני צריכה לציין שגם אני אחת שבחיים אני לא אבוא למישהו ואגיד לו שאני דלוקה עליו, מחשש שזה לא יהיה הדדי, וגם .. לא יודעת, אני מתפדחת/מתביישת..
אני חושבת שאחרי שהוא הבין ששנינו בקטע, אבל בגלל שאף אחד מאיתנו לא מודה בזה- הוא פשוט התייאש.....
וניראה לי שבאמת נדלקתי עליו קשות.. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי! =\

אהלן

שמחתי לשמוע את הסיפור המלא של ההכרות ביניכם והדברים נשמעים פשוטים יותר מכפי שהצגת אותם בהתחלה-
אתם מכירים והקשר ביניכם הוא כבר קרוב יותר מאשר שני חברה שלומדים סתם באותה כיתה- אתם מדברים כבר המון זמן ויש לכם עניינים משותפים.

מה אם תנסי ליצור לכם בסיס משותף רחב יותר? תזמיני אותו לעשות דברים ששניכם אוהבים כמו יציאה משותפת או סרט או קניות או קפה או משהו ששניכם אוהבים לעשות

כך תחזקו את הקשר ביניכם יותר ושתהיו בסוג של קרבה שכזו דברים כבר יתחילו לקרות- את תרגישי יותר נוח הוא ירגיש יותר נוח כי הוא יראה שגם את מעוניינת להיות בקרבתו.

מה את אומרת? מסוגלת? רוצה?
בהצלחה,
איילת לחמי

זהו... שזה לא כל כך פשוט בשבילי..
גם חברות שלי אמרו לי בדיוק את אותם הדברים, שאני יזום משהו.. אבל אני דיי מתפדחת ... וזאת הבעיה :(

יופי- טוב שהגענו לבעיה (-:

אני רוצה שתחשבי מה הדבר בגרוע ביותר שיכול לקרות לך אם תזמיני אותו לעשות משהו ביחד.
לא לדייט אלא רק לעשות משהו משותף יחד

מה יכול לקרות?

מזה אני בדיוק חוששת..
כי כבר דיי הרבה זמן שלא דיברנו, אני כבר לא בטוחה אם הוא בכלל עדיין מרגיש כלפיי משהו...
כבר שבועיים ניראה לי שלא דיברנו, פה ושם הוא שולח לי או אני שולחת לו הודעות ואנחנו מתכתבים ככה, אבל באמת שכלום חוץ מזה..

מצטרפת לתכתובת שלך עם איילת לחמי,
מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?
לפי מה שאת מתארת הייתה ביניכם קרבה רבה, אם תגרמי לו לחשוב שיש סיכוי, על ידי יוזמה לפעילות משותפת, הקרבה יכולה לחזור.
ואם לא - מה התסריט הכי גרוע שאת יכולה לתאר?
האם זה לא שווה את הסיכוי של התסריט הכייפי שיכול לצאת משם?

אני יודעת שזה יהיה שווה, אבל יותר מדיי קשה לי לקחת את הסיכון
אני כל הזמן חושבת שאולי עליי לשכוח ממנו כבר, אבל אני חושבת שפשוט התאהבתי בו.. =[

יקרה,

שימי לב שאת כל הזמן חוזרת לאותה נקודה....
כל הזמן את שמה את הפחד מול הוויתור- אלו שתי קצוות - ואת שוכחת לצערי את האמצע
מהי דרך האמצע?
לנסות

האם את מסוגלת לנסות?
את יודעת מי שמנסה יכולה ליפול אבל גם להצליח ומי שלא מנסה לעולם לא מצליחה...

מה את אומרת?

אני מודעת לזה שאני חושבת כל הזמן מה יקרה אם הוא יגיד לא . ואם הוא בכלל לא רוצה אותי יותר
בזמן האחרון , מאז שחזרנו לבצפר אחרי השביתה .. חזרנו לדבר ולצחוק כמו שתמיד היינו נוהגים לעשות יחד.. ובאמת אני מרגישה שאנחנו מתקרבים שוב =]
אבל, אני פשוט לא מסוגלת לבוא ולהציע לו שנלך לאנשהו יחד, גם אם זה לא דייט , אלא סתם בתור ידידים, לא מסוגלת -=[

הי,

אני רוצה לשקף לך משהו שכתבת בתגובתך שלא במילים:

מצד אחד: "אני מרגישה שאנחנו מתקרבים שוב =] "
מצד שני: "אני לא מסוגלת לבוא ולהציע לו -=[ "

מצד אחד כאשר אתם מתקרבים זה גורם לך לשימחה ואילו כשאת לא מצליחה ליזום מולו זה גורם לך לעצב. האם את מודעת לזה שאיתו כייף לך ואת שמחה? האם את מודעת לזה שאי היוזמה שלך גורמת לך לעצב?

את לא חייבת ליזום מולו אם את לא מרגישה נוח- זו בחירה שלך!
עצם זה שאת נמצאת איתו צוחקים ונהנים יחד יכול לרמוז לו שאת מעוניינת בקרבתו
יכול להיות שגם הוא יעשה משהו......
אבל לחכות שהוא יעשה משהו זה לשים א הכדור בידיים שלו!

האם הבחירה הזו לשים את הכדור בידיים שלו מתאימה לך?

איילת לחמי