כעס

היי יונית,

העובדה שאת כועסת ומתעצבנת על אנשים שעושים דברים שאינם לרוחך זה דבר לגיטימי. אולם את מתארת מצב בו את מתעצבנת לעיתים קרובות דבר שאת חוששת שיפגע בך מבחינה חברתית.
על כן אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת לפני ההמשך:
במה זה פוגע בך - נסי לראות למה זה כל כך מעצבן אותך
למשל אדם שאיחר לפגישה איתך-
האם את כועסת כי את חושבת שהוא מזלזל בך או אולי כי לא אכפת לו ממך או אולי כי סתם יש לך מזל לא משהו היום והוא אחר.
נסי לראות כמה סיטואציות בהן התעצבנת השבוע ומה הייתה הפרשנות שלך למצבים אשר הביאו אותך להתעצבן

מחכה לתגובתך,
איילת לחמי

אני כועסת לרוב מחוסר אחריות של אנשים, אולי שיקוף שלי כי אני לא אוהבת כלל לאחר ולעיתים זה משהו שחוזר על עצמו באנשים ובמקום להכיר בעובדה שהם תמיד מאחרים אני כועסת כי באמת זה נראה לי זלזול שאי אפשר אף פעם שיגיעו בזמן ולפעמים זה משנה לי את התוכניות. כנל לגבי פחדנות של אנשים, לעיתים זה נראה לי שלילי שאין להם אומץ לעמוד על שלהם, בייחוד לגברים שאמורים להיות גברים.

היי יונית,

מה שאת למעשה אומרת זה שאת כועסת על חוסר האחריות של אנשים על המעשים שלהם מכיוון שבכך שהם מאחרים הם גורמים לך לבזבז את הזמן שלך. לעיתים את אפילו תופשת את זה כזלזול בך ובזמן שלך.

אכן, אם אנשים מאחרים לפגישות איתך ובעקבות כך את נפגעת את בהחלט יכולה להעיר להם - זה מאוד לגיטימי במיוחד אם הדבר חוזר על עצמו. כמו כן אני אפילו מציעה לך שאם קבעת עם אנשים בשעה מסויימת ויש לך פגישה נופת אחר כך - אל תשני את הפגישה השנייה ותקטעי את הפגישה עם המאחר/ת בזמן המיועד שתסתיים. בכך את יכולה לשקף למאחרים כי הם מפסידים בכך שהם מאחרים כי את לא עומדת לשנות את תוכניותייך בגלל האיחור שלהם.

יחד עם זה, יכול להיות שעצם זה שאת מפרשת את האיחור שלהם כזלזול בך, גורם לך להתעצבן. יכול להיות שאם היית עושה פרשנות אחרת לסיטואציה זה לא היה מביא אותך למצב של כעס.

למשל תארי לך שתפרשי את האיחור שלהם כפגם באופי שלהם -
הם מאחרים סידרתיים, אנשים שלא יודעים לעמוד בזמנים.
איזו תגובה רגשית הייתה עולה לך?
כנראה שסוג של חמלה על חוסר הסדר שלהם אל מול שלך
ואז מה הייתה התגובה שלך?
סוג של נסיון לתקן את ההתנהגות שלהם באופן בונה ומחזק

מה את אומרת? האם זה נראה לך? האם את יכולה ליישם את זה?
אני רוצה ל