בעיית קנאה

היי.. :) אני מקווה שזה קשור לפורום הזה..
אם לא, אני מתנצלת.

אז ככה.. אני בת 20, ויש לי חבר כ3 שנים והזוגיות שלנו מצויינת.
הבעיה היא לא איתו, אלא עם אחיות שלו.
יש לו 2 אחיות שקטנות מימנו ממש בקצת.. ממש באיזור הגיל שלי.
אחיות שלו רבות הרבה זו עם זו, ממש כמו ילדות קטנות..
חשוב לי נורא נורא להיות בקשר איתן וגם כמובן עם ההורים, כי אני רואה עתיד משותף עם חבר שלי, ואני רוצה יחסים טובים עם כל המשפחה שלו.
הבעיה היא כזאת, בכללי אני מתסדרת נורא טוב עם אחיות שלו, אבל רק כשהן רבות אחת עם השניה.
אני אסביר את זה ביותר פירוט- כשהן רבות ולא מדברות אחת עם השניה, הן מתייחסות אליי ממש יפה כל אחת בנפרד.. אני יוצאת איתן, מבלה איתן ומדברת איתן המון (כמובן עם כל אחת בנפרד..)
כל מריבה שלהן יכולה להמשך כמה שבועות שהן לא מדברות אחת עם השניה.. ואז פתאום הן משלימות והופכות להיות החברות הכי טובות.. וכמובן שאני שמחה בשבילן כי אני חושבת שאחיות צריכות להיות בקשר נורא טוב אחת עם השניה.
הבעיה היא שברגע שזה קורה הן לא מתייחסות אליי.. הן מרוכזות רק אחת בשניה. זה מגיע למצב שהן בקושי אומרות לי שלום כשאני מגיעה.
לצערי אני יודעת שזה לא דבר שיישתנה עם השנים, כי אני רואה את אמא שלהן שהיא אותו אופי בדיוק, ומעבר לכך שהן לא ילדות קטנות. זה פשוט עניין שלעולם לא ייתבגר אצלן.

אני אסביר שוב למה זה כל כך מפריע לי-
אני מרגישה חברה סוג ב'.. כאילו העדפה שניה.
כשאין להן אחת את השניה הן פונות אליי, וכשיש להן אחת את השניה, הן לא מסתכלות לעברי.
זה נורא מפריע לי כל פעם מחדש.. זה מגיע למצבים שאני נוסעת להיות עם חבר שלי ואני רק סובלת.
אני לא מסוגלת לסבול ייחס כזה.

אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות..
אני לא יכולה לדבר איתן כי הן לא בחורות שאני מגדירה חברות טובות שלי.. אני לא יכולה לדבר איתן על דברים שמפריעים לי.
וכל-כך כל-כך חשוב לי להיות איתן ביחסים טובים על הזמן.. כי שוב, אני וחבר שלי רואים עתיד משותף בייחד.

אני מקווה שהבעיה שלי קשורה לפורום הזה.. :)
ומקווה שתוכלו לעזור ולייעץ לי..
תודה רבה:)