תשושה

ועכשיו ,אני קצת בדאוון ...

אני מרגישה מותשת ,רק בא לי לישון או סתם לראות סרט..

אני מנסה לעבוד עדין לא ברור בדיוק איך העבודה,עוד לא נתנו לי משמרות נורמליות.

יש לחץ נפשי עצום בגלל הלימודים מנסה כן ליעל את עצמי ולשבת ולהיות אפקטיבית,ועבודות ומבחנים .

מרגיש שהדברים האלה באים בקונפליקט עם זמן של "חובה" לראות משפחה

עם הרצון בזמן פנוי ,לנוח ,אבל רצון שאם כבר שהמנוחה תהייה טובה-הכוונה לעשות ספורט

שיודעת שהוא עושה לי נהדר, או אם אין כח לספורט אז לפחות לקרוא ספר טוב ולא לבהות בטלוויזיה שעות

והדחיינות שלי ,אם יש זמן פנוי אז לעסוק בתחביבים שממש ממש מוזנחים.

או לפחות לראות חברים בצורה נורמלית ...

אני מרגישה עמוסה ושחוקה

אני יודעת שאם אני לא עובדת ואלך לעשות ספורט אני ארגיש יופי

שאם אני אלמד בזמנים קבועים אני ארגיש אפקטיבית

אם בזמנים פנויים אני אתכנן ואדע מתי אני נפגשת עם חברים או סתם ביוזמה של רגע

וכשאנ יבבית אז לקרוא ספר, אז לבשל וכך גם יהיה לי אוכל טעים ומזין ,מה גם שמרגישה רע בריאותית ואפילו התייעצתי בנושא תזונה ,ואפילו להכין איזשהו אוכל נורמלי ללימודים אין לי כח

אבל כלום..פשוט קורסת עם תוכניות מטופשות בטלוויזיה

וגם ההרגשה המוזרה, שאני מתמודדת עם פרידה לא קלה, והמחסור הנפשי שזה מעורר

אבל מצד שני אולי קצת מקום לנוח עם עצמי,וזמן כיביכול לדברים שציינתי, ועכשיו הכרות חדשה

בחור שיש סימן טוב ,אבל הפחד מזה שאני אכנס לזוגיות ואשכח את עצמי קצת ,ושלא אהיה פתוחה

להבדלים בינינו וארגיש שאני לא חושבת מה אני רוצה קודם ,אלא אתגמש יותר מדי ...

מה שכבר קצת הרגשתי שהספיק כבר לקרות,וזה בא מהחוסר ביטחון שלי בעצמי בעצם...באתי לכתו חברים

אבל זה בעצמי...



אני 3 חודשים בלי זוגיות,ואני כן מתגעגעת לזה וקצת רוצה ,אבל מפחדת ולחוצה שעם כל הלחץ והדברים

אין לי מקום לזה ..

ההכרות היא מאוד מאוד התחלתית,אבל הוא יפהייפה ואני רוצה להתראות איתו ,וגם רוצה לראות אם יש בינינו התאמה

אבל איך אני מסתדרת עם עצמי...



כרגע היום,אני מרגישה ממש חסרת מוטיבציה ואבודה וזה נוראי...