מלריה בהודו

נתחיל בזה שמחלת המלריה היא רק אחת מהמחלות המועברות ע"י יתושים שקיימות בהודו. בנוסף למלריה קיימות בהודו כעת עוד 2 מחלות המועברות ע"י יתושים: קדחת דנגה ומחלה נוספת עם שם מוזר, צ'יקונגוניה. לשתי המחלות הללו אין כמו למלריה טיפול מונע ולכן חשוב ביותר בעת הטיול בהודו להתגונן בפני עקיצות יתושים באמצעות ביגוד מתאים, חומרים דוחי יתושים, כילות ורשתות במגורים. הסיכון לחלות בהודו במלריה הוא בינוני ואינו קיים באזורים מעל 2000 מטרים כיוון ששם פשוט אין יתושים.
ביחס למלריה יש 3 תרופות עיקריות שלכל אחת יתרונות וחסרונות
1. דוקסילין - צריך ליטול כל יום, תופעות לוואי: רגישות לאור, דלקות בנרתיק אצל נשים, כיבים בושט אם לא מקפידים על שתייה לאחר הכדור
2. מפלוקווין (לאריאם) - יתרון עיקרי שנוטלים את התרופה רק פעם בשבוע, חסרונות הן תופעות לוואי שחלקן אמיתיות וחלקן אגדות של מטיילים שעוברות מפה לאוזן
3 מלרון - נוטלים פעם ביום, בטוחה לשימוש, החיסרון עלות גבוהה שמונע שימוש בה בטיולים ארוכים
ההחלטה אם לקחת, מה לקחת, צריכה להיות של הרופא במרפאת מטיילים ביחד עם המטייל בהתחשב בנתוני הבריאות הקודמים שלו ובנתוני הטיול