פיאלנופריטיס כרונית

שלום אני בת 26 אמא לתאומים בני שנה ו3 חודשים. מגיל 3 סבלתי מזיהומים חוזרים בדרכי השתן שגררו אשפוזים חוזרים לאורך הילדות המוקדמת. טופלתי במקרודנטין שנים והייתה רגרסיה יפה עד גיל ההתבגרות. בגיל 16 חזרו לי הזיהומים ובגיל 18 קיבלתי זיהום קשה שאף הגיע לדם (אושפזתי עם חום 41.7 אחרי טיפול אנטיביוטי). בצבא ליוו אותי הזיהומים ואז חטפתי שוב זיהום קשה בכליות. אח"כ הייתה לי רגיעה קלה עד השנתיים וחצי האחרונות. לפני כניסתי להיריון היה לי זיהום שדרש אשפוז וסירבתי (זאת היתה טעות) החליפו לי את הטיפול באמצע ולקח לי זמן רב להתאושש. החל משבוע 24 החלו לי צירים סדירים לא מוסברים שצצו בסמוך לדלקת בכיליה. אחרי הלידה קפץ לי הקראטנין והיו לי כאבים חזקים בכליות קיבלתי אנטיביוטיקה ולאחר 3 שבועות שוב עלה לי החום ושוב טופלתי. חודשיים וחצי אחרי הלידה נכנסתי להיריון בטעות ועברתי הפלה יזומה בשבוע 11 (שוב הייתי עם תאומים) אחרי ההפלה קפץ לי החום, היו לי כאבים בכליות ובסוף גילו לי קוקים גרם חיוביים בדם. הייתי מאושפזת חודש. החל מאוגוסט האחרון אושפזתי 3 פעמים (אוגוסט,נובמבר,דצמבר) כל פעם עקב דלקת בכיליה. אין לי בכלל סיפטומים של צריבה בשתן וכיו"ב האופייניים לדלקת בשתן. אצלי זה מתבטא בחום גבוה, שינויים בלחץ דם,בחילות ולעיתים הקאות, צמרמורות וכאבים במותניים. הצרה היא כפולה: אני אמנם מגיבה יפה לזינט אולם כמו שאני מגיבה ככה הזיהום חוזר (אני תחת טיפול מניעתי של מקרודנטין שלא ממש מועיל). כתוצאה מריבוי אנטיביוטיקה כפי הנראה לא מצליחים לבודד חיידק אלא רואים צמיחות מעורבות וכ"ו. הדבר השני הוא מצב הכליות שלי: הכליות שלי מצולקות ואף השמאלית קטנה. בשמאלית הפרנכימה מצולקת ויש הרחבה ונוזל באגן והימנית גם היא מצולקת. לא ברור למה הדלקות מגיעות לכלייה- ברור שזה לא המסלול הרגיל כי אצלי זה תמיד בכיליה ולא בשתן (שללו רפלוקס שהייתי צעירה, כן יש לי מאספות כפולות בשתי הצדדים) . מנהל המחלקה מהאשפוז האחרון אמר לי שבקצב הזה אני אגיע תוך 5 שנים לאי ספיקה (דבר שמפחיד אותי מאד). מה עליי לעשות??? כיצד ניתן למנוע את הזיהומים החוזרים? אני אובדת עצות והאמת לא רגועה. תודה רבה וסליחה על ההודעה הארוכה.