ניתוח מונוויז'ן - מדוע אין התייחסות

אני בן 39. עובד חלק ניכר משעות היום מול מחשב וניירות. יש לי קוצר ראיה (עין ימין 2.5- עם רבע צילינדר עין שמאל 2.75-). המשקפיים נמצאים עלי מהרגע שאני קם ועד שאני הולך לישון. עשיתי בדיקה באסותא אופטיק לצורך בדיקת תאימות לניתוח להסרת משקפיים - ASA. בבדיקה נאמר לי שיש לי קרנית מושלמת לצורך הניתוח אבל בבדיקה של האופטומטריסט הסתבר שמתחילה לי בעיה בקריאה ולהערכתם בטווח של שנה עד שנתיים אני כבר אצטרך משקפי קריאה. הציעו לי לבצע את הניתוח בצורה של מונו ויז'ן. איך המוח מתרגל להבדל בין העיניים? האם זה מאפשר לראות טוב מקרוב או שבדברים קטנים מקרוב (לדוג' קוף של מחט, צביעה עם מכחול דק וכד' בכל זאת יהיה צורך במשקפי קריאה). האם זה נכון שאתה למעשה רואה למרחוק עם עין אחת ולקרוב עם העין השניה? האם זה מאפשר ראיה איכותית 6:6? האם ניתוח זה מונע לחלוטין את הצורך במשקפי קריאה? האם הוא מומלץ בכלל או שהוא פתרון חלקי שמוצע למי שיש לו בעיה עם קוצר ורוחק ראיה ורוצה להיפטר מהמשקפיים? מה הבעיות הצפויות מניתוח שכזה? האם הראיה עם משקפיים - עם כל אי הנוחות שכרוכה בהם בעזרת עדשות מוטיפוקל תהיה איכותית יותר לעומת הראיה בעזרת הניתוח? האם בעתיד הנראה לעין נראה פתרון איכותי יותר?