שלום, אם זה נשמע לך כ..

שלום (כתבתי הודעה ארוכה והיא נמחקה)

אני בת 25 היום.
מספר חודשים לאחר שעלינו לארץ (גיל 7, בערך) הייתי בביה"ס ובשיעור מחשבים (מסכים בשחור/ ירוק) אני זוכרת שהייתה לי תחושה שאני "חייבת" להביט במסך. התקרבתי, הבטתי, נמשכתי, ומה שאני זוכרת הוא שהצוואר שלי "נתפס" ובלי שליטה פשוט "עלה למעלה" והראש שלי עלה למעלה, העיניים עלו למעלה- הביטו לתקרה (המשכתי להביט ולראות אבל לא שלטתי על לאן ולאיזה כיוון). כאילו פשוט כל הצוואר, עיניים- היה תפוס. וכך הייתי דקות או שניו. לא זוכרת מה היה אז ומאז.

אני רק זוכרת שישבתי אח"כ עם הראש למעלה, מפוחדת והרגיעו אותי. זה נשמע כמו משהו אפילפטי?

שנה אח"כ, בערך, הייתי בבית, מול הטלוויזיה. היה לי תמיד רצון להתקרב אליה, להביט פנימה. כאילו נמשכתי ללהביט לתוכה, כאילו התהפנטתי מהתמונה ורציתי להביט בה שעות- ממש תחושה של בהיה כאילו אני לא שולטת על זה. ופשוט התקרבתי, היה שם "שלג", ופשוט ישבתי ובהיתי. אני זוכרת שהראש עלה למעלה, העיניים התגלגלו ואני זוכרת הכל- עד הרגע שהראש שלי פיזית פגע ברצפה כולל זה ששמעתי את ה"בום". הדבר הבא היה שהתעוררתי על הספה, עם קצף בפה ואנשים מעליי. התחילו לטפל בי בדפלפט- ואולי זה היה קשור לכאבי הראש, במיגרנו שהיו לי. איומים, של ימים על גבי ימים, עם הקאות וכמעט עלפונות, עד רצון פשוט לתקוע משהו חד בתוך העין.. או ברקה.

לאחר כמה שנים החליטו שאפסיק עם הדפלפט.

בשנים הבאות (גילאים 16- 22+, בערך), אני לא יודעת האם אתה מכיר, האם זה נשמע כמשהו אפילפטי או קשור לכאן- אבל היו לי טיקים מטורפים בידיים. הרמתי משהו? הרמתי מגש? היד שלי פשוט "קפצה". והמגש זז. הכוס פשוט עפה לה. ואני לא שלטתי על זה.
וזה נורא, פשוט נורא. פחדתי להיות ע"י אנשים. פחדתי שאני לא שולטת על מה שאני אומרת, אולי מתוך שינה. שאני אעשה צרכים מתוך שינה. שאני לא שולטת על מה שאני אומרת ע"י אנשים. שיעופו לי דברים או שאני לא אשלוט על התנועות שלי. זו הרגשה נוראית, פשוט נוראית.. וההורים שלי מעולם לא ייחסו שום יחס לכלום שקשור אליי.
אז גם האכילו אותי בהרבה SSRI.
אני עדיין מפחדת, אגב. זה לא שחווים התקף וזה נגמר. וזה לא שיוצא קצף מהפה והרגש שוכח את זה.. (הפעם הראשונה שאני כותבת את זה כזה פתוח).

הייתי אז מאושפזת בביתן 69 בתה"ש, אבל מעולם לא אמרו לי שכדאי/ שווה לבדוק את הטיקים.

בגיל 22 עברתי תאונה, פגעו בי בצליפת שוט מאחור ושבוע אח"כ פרכסתי. אבא שלי ניסה לפתוח לי את הפה בכוח שזה היה רע בפני עצמו. בEEG שבוע אח"כ פרכסתי שוב בגירוי פוטי.
היום אני מטופלת, תרופתית.

אני לא יודעת האם ענין הצוואר, הטיקים, הקפיצות של הידיים- זה קשור לאפילפסיה?
אלו היו דברים קשורים?
יש לי עדיין קפיצות של הראש, תחושה שאני מתעלפת, אי נוחות.
בעיתה פשוט מטיקים ותוזה לא רצונית של הידיים- כשאני עייפה.
כשאני לא ישנתי- תמיד עפו לי הידיים לכל מקום.

זה קשור?

סליחה על האורך:)
ותודה רבה