החלפת תרופה

שלום,בתי בת 4 עברה לפני שנתיים פרכוס חום,ולפני חודש וחצי עברה פרכוס נוסף ללא חום (רעידות בכל הגוף,כחלון וקצף מהפה),לאחר אשפוז הוחלט לתת לה פנוברביטל פעמיים ביום 10 CC בכל פעם.רמת התרופה בדם יצאה תקינה,CT שעשינו יצא תקין,ובנוסף גם EEG בשינה יצא ללא ממצא חולני.היום היינו אצל נוירולוגית, והיא אמרה שהטיפול בלומינל אינו רצוי בגיל זה,כיוון שהתרופה מגבירה את אי השקט של הילדה(בתי תמיד הייתה פעילה מאוד וחסרת שקט, אך מאז המקרה התנהגותה החמירה במקצת), והרופאה המליצה לעבור באיטיות לטיפול בלמיקטל.כל חודש להפחית 1CC מהלומינל יחד עם העלאת הלמיקטל ב-5 מ"ג כל שבועיים.לפי חישוביי יעברו 10 חודשים עד אשר הילדה תסיים עם הלומינל.
אני רוצה לציין כי מאז המקרה קראתי הרבה על התופעה, ותופעות הלוואי של התרופות הללו ממש מרתיעות אותי ואת בעלי, וכאשר הגעתי הביתה קראתי גם על התופעות של הלמיקטל,ואני לא רואה איך בדיוק התרופה הזו שלפי מה שקראתי גם מביאה לרוגז ותוקפנות,אמורה להפחית את אי השקט של בתי.ברצוני לציין כי אין במשפחתנו תופעות של אפילפסיה,אם כי בעלי עבר פרכוס חום יחיד בגיל 5 בערך.יש לי בת נוספת בת 9, שמעולם לא פירכסה, ולבתי בת ה-4 היה פרכוס יחיד ללא חום וכאשר היתה ערה.ויש לי מס' שאלות:
1.במידה ויהיה פרכוס נוסף,האם הוא יתכן מתוך שינה?ואם כן, איך נוכל לדעת ולהרגיש זאת אם נהיה ישנים?(כיום,כאשר המקרה עדיין טרי אני ובעלי עושים משמרות בלילה בכדי להשגיח על הילדה,אבל ברור לנו שלא נוכל להמשיך כך בלי סוף).2.הרופאה רשמה לנו תרופה בשם למיקטל,אך הרוקח למעשה נתן לנו כדורים בשם "למודקס", האם זה היינו הך?
3.האם החלפת התרופה נשמעת לך הגיונית?ואם כן,הייתי מעוניינת לדעת במה היא שונה?מה עושה אותה טובה יותר מהלומינל לילדתי?
4.לפי הרופאה הבנתי שבמידה ולא יהיה שום פרכוס לאחר שנה וחצי מהפרכוס שהיה לה,יהיה אפשרי להפסיק את התרופה,אז במידה והיא תאלץ לקחת את התרופה במשך שנה וחצי בלבד,לא מיותר להוסיף לה תרופה נוספת(עוד סמים לפי דעתי),כאשר יקח לה 10 חודשים שלמים רק מלהפסיק עם התרופה הקודמת?
5.האם אפשר לדעת אחרי תקופה מסוימת ללא פרכוסים,שהפרכוסים נפסקו ולא יחזרו?
6.האם יש מצבים של פרכוס יחיד בילדות ,(ללא חום או שום סיבה נראית לעין),אשר לא חוזרים?
7.איזה עוד בדיקות יש באפשרותינו לעשות,או לאן לפנות,בכדי שנוכל לברר מה קורה עם הבת שלנו,או לפחות לקבל יותר תשובות למצב שברגע זה מאוד מעורפל.(לפי מה שהבנו מהרופאים עד כה, אין תשובות ברורות לתופעה,ואין משהו שביכולתנו לעשות,אלא רק לשבת ולחכות לפעם הבאה שזה יקרה,ורק אלוהים יודע למה?מי?מה?וכמה?,אבל בטח יש משהו שבאפרותינו לעשות שגם אם לא יעניק לנו שלווה מוחלטת,לפחות יקל עלינו במקצת את המועקה שעוברת עלינו כרגע).
בתודה מראש,
עופרה