חששות והבהרות לגבי חיסון הפוליו

נחמה,

תודה על השאלה. אני מקווה שימצאו דרך לטפל בבעיה של הבת שלך. לשאלתך, יש 3 דרכים עיקריים להעריך את הקשר בין חיסון ומחלה כלשהי. הראשון, והכי מובהק, זה למצוא הנגיף שבתרכיב ברקמת החולה. ולכן, למשל, ידוע שהחיסון נגד פוליו יכול לגרום לשיתוק כי מצאו אותו ורק אותו ברקמות המערכת עצבים של ילדים שהתחסנו. מדובר בתופעה נדירה מאוד (1:1,000,000), ועוד יותר נדירה אם הגוף כבר מכיר את הנגיף מזריקות עם התרכיב המומת בעבר.

הדרך השניה היא קשר אפידמיולוגי\סטיסטי. בודקים את ההיארעות של הבעיה אצל אנשים שהתחסנו, וההאירעות באוכלוסיה לא מחוסנת, בהנחה שהאוכלוסיות דומות בכל נתון חוץ מקבלת החיסון. כדי שהתופעה תהיה מובהקת צריך מספר מקרים בשתי הקבוצות, ויותר בקבוצת המתחסנים.

הדרך השלישית היא דרך הסברים מדעיים או הגיוניים. למשל, הגיוני שמי שאלרגי לתרכיב בחיסון יפתח תגובה אלרגית אפילו אם לא מוצאים נגיף ואין סטיטסיקה שמוכיחה שתרכיב מסיום באמת גורם לאלרגיה. גם הגיוני שלפעמים אנשים שהתחסנו נגד אבעבועות יפתחו פריחה דומה לאבעבועות בצורה קלה.

לגבי הקשר בין צהבת אוטו-אימונית וחיסון פוליו, לא מדובר בוירוס שתוקף את הכבד, אלא מערכת העצבים. לגבי הצהבת עצמה, מדובר במחלה נדירה מאוד כך שקשה להעריך מה הסיכונים באנשים שנחשפו לחיסון, ואלה שלא, ואין הסבר ביולוגי שמסביר התופעה שאת מתארת. לכן, לדעתי לא ניתן לקשר בין החיסון והמחלה במקרה הזה.

תזכרי שכמובן קשר זמני (חשיפה לפני מחלה) הוא חשוב ביותר ובולט בראש שלנו. מאידך, מכיון שמאות אלפי ילדים התחסנו בפרק קצר מאוד, מחלה שמתפתחת מכל סיבה שתהיה ייראה קשור לחיסון, ולכן כדי להוכיח סיבתיות יש צורך בדרכים אחרות כפי שתוארו לעיל.

בברכה,
ד"ר אריק האס