חיסונים בהריון ואפקטיביות

הנושא מורכב אבל אני אנסה לתמצת.

יש שני סוגים של חסינות, פעילה וסבילה. חסינות פעילה מתרחשת כשהגוף נחשף לחידק או נגיף (או חלבון ממנו) ומפתח תגובה חיסונית. אם הגוף מכיר את החידק או חלק ממנו בצורה מספקת, היא תזכור אותו ולא יתן לו לגרום למחלה בעתיד. חסינות סבילה היא העברת נוגדנים מיוצרים כבר שמתחברים לחידק ומחסלים אותו. הנוגדנים מתפרקים במשך הזמן והגוף לא מספיק לבנות תגובה שיגן בפעם הבאה. אפשר להזריק נוגדנים ישירות, או לקבל אותם דרך השליה. גם בחלב אם יש נוגדנים מסוג אחר ולכן הנקה גם נותנת נוגדנים בצורה סבילה וזה חלק חשיבות בלהניק בחצי שנה הראשונה, ואם אפשר, מעבר.

אם תשאלי מה עדיף לי חסינות פעילה או סבילה? התשובה תמיד תהיה - פעילה כי ההשפעה היא יותר חזקה ועובד בטווח הארוך. מצד שני אם צריך חסינות מיידית (למשל לאחר חשיפה כגון כלבת) אז יהיה צורך בחיסון סביל (בהרבה מקרים בכל זאת ניתן גם חיסון פעיל מהשיקולים הנ"ל).

לכן, כל חיסון הוא מקרה לעצמו:
שעלת - כל שנה יש תינוקות קטנים (פחות מחצי שנה) שמתים או מסתבכים משעלת. רוב התינוקות לא חוסנו עקב גילם הרך ואי אפשר להקדים החיסון ללידה. לכן לאחרונה הוכחה שיטת חיסון השעלת לנשים בהריון כיעילה בלמנוע שעלת בקבוצת סיכון זו.
שפעת - החיסון לא ניתן מתחת לגיל חצי שנה. נוגדנים מהאם יתנו ההגנה הכי טובה שאפשר עד שהתינוק יתחסן בעצמו בצורה פעילה.
צהבת B - נותנים אחרי הלידה מסיבה הנ"ל. נוגדנים מהאם לא יגנו על הבן אדם לטווח הארוך. למרות שאין דחיפות לתת ביום הראשון, הנסיון מהרבה מדינות הוא ששיעורי הדבקה לא יורדים מספיק אם מחכים לתת המנה ראשונה ולכן ההמלצה אומצה לתת מלידה.

בברכה,
ד"ר אריק האס