דיספפסיה- נידונתי כל חיי לסבול?

אני בן 21, לפני 9 חודשים שתיתי כוסית וודקה מקולקלת ביציאה עם חברים, הקאתי את נשמתי וחשבתי שיעבור. לאחר מכן היו לי שבועיים מסויטים של כאבי בטן בלתי פוסקים ובחילות+גרעפסים ותחושת מחנק.
נתנו לי אומפרדקס כדי להקל, וזה באמת עזר לי קצת לתקופה ולפחות יכלתי לחזור לעבוד, אבל עדיין הבעיה ממש לא נפתרה אלא רק היתה הקלה זמנית.

עשיתי בדיקת נשיפה, גילו הליקובקטר ועשיתי טיפול משולש. אחרי הטיפול המשולש התחיל גם גרד בפי הטבעת שמתחזק במיוחד אחרי ארוחות. לאחר מכן באנדוסקופיה שנעשתה לי לקחו ביופסיה וגילו שהחיידק הושמד, אבל לא גילו שום ממצא משמעותי אחר חוץ מ"גסטריטיס קלה" שהבנתי מרופא מומחה שלא אמורה לגרום לתסמינים האלה והיא ממצא נפוץ באנדוסקופיה.

לאחר מכן עשיתי אולטרסאונד בטן שיצא תקין.

הכאבים המשיכו, הפסקתי עם האומפרדקס בגלל תופעות לוואי (הוא בעצמו עשה בחילות), ופשוט הייתי רוב הזמן על בטן ריקה עם ארוחות קטנות באמצע שלא גירו את הקיבה יתר על המידה (אך מדי פעם גם היו התקפים נוראיים של בחילות וגרעפסים אפילו בגלל תפוח עץ מסכן וכו').
עכשיו אני כבר במצב שגם על בטן ריקה אני מרגיש שהקיבה רגישה, ומרגיש סוג של מחנק\בחילה איך שאני קם מהשינה וזה כבר מתחיל להפחיד אותי..

בעצם אין לי שום בעיה "נראית לעין" לפי הבדיקות, אבל הזמן היחיד שהקיבה שלי שקטה יחסית זה כשהיא ריקה, כל דבר שאני מכניס לפה אני מרגיש שהוא פשוט גורם לי לכבדות נוראית, לבחילות, גרעפסים ולתחושת מחנק קטנה.

מבחינתי אני סבור ובטוח שהבעיה היא מאותה כוס וודקה מקולקלת, שעשתה איזשהו נזק למערכת העיכול ואם מישהו יוכל לעלות על מה בדיוק הנזק שנגרם יהיה אפשר לתקן את הבעיה, אולי אפילו בקלות.

כרגע אני מרגיש שהרופאים פשוט לא עוזרים, מגדירים את זה בתור "דיספפסיה" אפילו שאני בטוח שיש לזה סיבה ממשית וזה לא סתם כאבים שהתחילו להם סתם ככה פתאום.

חקרתי המון את הנושא, התרופות PPI לא מרפאות את הבעיה אלא רק מעכבות את הפרשת החומצה ויכולות גם לגרום למחסור בסידן ו-B12, ככה שלהמשיך לקחת אותן לאורך שנים זו לא אופציה מבחינתי.

מבחינתי אני בטוח שיש לזה פיתרון, ואני אשמח לעצות והמלצות בנושא...