חריגה ברמת הליפאז

יש לציין שגם בדיקת CT של כיס המרה מלפני כ-3 שנים הייתה תקינה

עליה קלה כזו באנזימי הלבלב יכולה להעיד על הפרעה תרופתית אך אלה בד"כ חריפות כחלק מפנקריאטיטיס חריפה שעושות תרופות כמו דיזותיאזיד, נוירולפטיקה כימותרפיות שונות ואחרות. הפרעה קלה כזו בשני האנזימים יכולה להיות גם בדלקת כרונית של הלבלב שם ההפרעות קלות ואף בגידולי לבלב.

אני מאוד מודה לך פרופסור,
אבקש לברר מה הבדיקות העיקריות הנוספות שניתן לבצע על מנת לדעת האם מדובר בדלקת כרונית של הלבלב או חלילה בגידולי לבלב, והאם המבנים הציסטיים הקטנים שהודגמו בבדיקות יכולים להסביר את החריגה ברמות שני האנזימים.

להלן תוצאות בדיקת MRCP של הבטן מהחודש האחרון:

סיבת הפניה:אפיון ממצאים בכיס המרה והלבלב

ממצאים:
אין מיימת.
כבד-בגודל ומרקם תקין, באונה השמאלית של הכבד מודגמות מספר ציסטות עד 1.5 ס"מ.
דרכי המרה התוך והחוץ כבדיות אינן מורחבות.
צינור הלבלב אינו מורחב, אין עדות למסות לאורך צינור הלבלב.
כיס המרה-ללא אבנים וללא עיבוי דופן.
הטחול, הלבלב, האדרנלים והכליות ללא ממצא חריג.
בסיכום: בגדר הנורמה.

להלן ממצאי בדיקת CT של בטן ואגן מלפני כשנתיים וחצי (לאחר הזרמת חומר ניגודי תוך ורידי).

סיבת הפניה: בירור ממצא סונוגרפי בכיס המרה.

ממצאים:
בסיסי ריאות תקינים.
הכבד בגודל תקין. בסגמנט 4 של הכבד מודגמים שני מבנים ציסטיים קטנים כ-1 ס"מ כל אחד צמודים זה לזה. פרט לכך מרקם הכבד תקין.
כיס מרה אינו תפוח, ללא ממצא מיוחד.
דרכי המרה התוך כבדיות והכולדוכוס אינם מורחבים.
טחול, לבלב ואדרנלים תקינים.
הכליות במימדים תקינים. מודגמת האדרה ניגודית תקינה. אין עדות להידרונפרוזיס.
לא הודגמו קשריות לימפה מוגדלות ברטרופריטונאום, באגן ובמפשעות.
לולאות מעיים ללא הרחבה או עיבוי דופן בולטים.
ללא עדות לנוזל או אוויר חופשי בבטן.
שלפוחית בעלת דופן סדיר.
אברי אגן ללא ממצא מיוחד.
מבנה גרמי ללא ממצא מיוחד.

סיכום: ללא ממצא מיוחד בכיס המרה.

בתודה ובברכה,
יעקב

ב2 הבדיקות אין עדות לדלקת הלבלב. כאמור דלקת חריפה מתבטאת בכאב עז ובאה בעקבות שתיה./ אבנים או תרופות דלקת כרונית היא בשתינים או מעשנים או שניהם, ביחוד ובה יש כאב כרוני בבטן לצד שלשול מסריח , סכרת וקלציפיקציות בבטן ריק או US אין עדות לשניהם. רמות גבוהות של עמילז לבד יתכנו במצבים רבים לא לבלביים כולל מצב שפיר -מקרועמילסמיה ואז רמתו בשתן תקינה. עם זאת כל המצבים שצינתי כמעט, כולל האחרון לא מגבירים את רמת הליפאז. הסיפור שווה בירור גסטרואנטרולוגי רציני.