האם זה היה אירוע מוחי ?

אירוע מוחי עלול שלא להשאיר סימנים בצילומים. על כן קשה לומר לך שלא היה אירוע מוחי. אירוע מוחי בגילך נדיר ואם כן היה צריך לחפש לו סיבה. קרדיוליפין חיובי עלול להיות בעיה הגורמת לאירוע בכלי הדם. על כך ועל הטיפול בקרדיוליפין חיובי כדאי להתייעץ עם מומחה ליתר קרישיות, שהינו המטולוג בדרך כלל. התסמין בפנים כרגע לא משנה את התמונה. את האספירין כדאי בינתיים להמשיך.

רציתי לשאול משהו שאני לא יודע אם יש לו קשר.
הייתי אצל רופא א.א.ג. בגלל טינטון, והפנה אותי לבדיקת שמיעה שגילתה ירידה עיצבית בשמיעה (בטונים גבוהים, כשאני נמצא בתחתית הנורמה) וזה בעיקר בצד שמאל, והמליץ לי על נטילת אביטול למשך חודש, וחזרתי אליו לביקורת וסיפרתי שאני סובל לפעמים גם מסחרחורת ואולי זה קשור, והוא נתן לי הפניה לבדיקת ENG (בעוד כחודש וחצי), ולהמשיך עם האביטול.
קראתי על הבדיקה הזו מעט והבנתי שהיא מיועדת לסחרחורת מסוג ורטיגו, העניין הוא שאני לא סובל מסחרחורת סיבובית אלא אני מרגיש תחושות כמו עירפול וטשטוש וכבדות באותו זמן.
האם הבדיקה טובה גם לזה ?
ולאור תשובתך עלתה בי המחשבה, האם יש קשר בין כל הסיפור הראשוני שלי שהתרכז בצד שמאל, לבין הירידה בשמיעה שהיא משמעותית יותר בצד שמאל ?
ואם כן, מה זה דורש ?

ושוב רק תודות לך

קשה לי לתת לך תשובה מדוייקת היות ויש פרטים רבים שחסרים לי למשל לגבי בדיקת השמיעה. כעקרון אתה צודק ש ENG נועד לבחון מצבי סחרחורת אמיתית סבובית. עם זאת הצירוף של טנטון, ירידה חד צדדית בשמיעה בטונים הגבוהים ו"סחרחורת" מחייבים לשלול ממצא באיזור עצב ה 8, עצב השמיעה. ישנם פריטים נוספים בבדיקת השמיעה שיכולים לתרום לטובת העניין כמו דיסקרימינציה למשל. אם רמת החשד לבעיה בעצב השמיעה גבוהה ולאור ה"אירוע המוחי" שעברת הייתי אולי שוקל גם MRI מוח אם לא בוצע לך.

אני מבין מדבריך שברור שהיה אירוע מוחי ?
אם קיים חשש לפגיעה בעצב השמיעה לאור התופעות (טינטון, סחרחורת, ירידה בשמיעה באוזן שמאל בעיקר) בדיקת ENG תגלה את זה ? או שצריך בכלל ללכת לכיוון אחר ?
לגבי MRI, כנראה המדיניות של רופאי קופ"ח לא להציע או להמליץ על זה, כי הנוירולוגית לא הציעה את זה על אף התלונות (חולשת יד, כאבי ראש וכדומה) ועל אף המימצאים (בבינסקי חיובי, וארפלקסיה) שמן ההגיון שדורשים בירור.
מה עושים במקרים כאלו ? (אני שואל את זה בתור שאלה פרקטית)
אני ממש לא רוצה להגיע למצב שאצטרך חלילה בירור כשאגיע למצב חמור יותר.

קטונתי מלאבחן באופן וירטואלי אם היה או לא היה אירוע מוחי. החשד לאירוע הועלה על ידי הרופאים שטפלו בך המציאות ואיני יכול לשמת או לשלול. לפי תיאור בדיקת השמיעה שלך יש בעיה בעצב השמיעה. ברוב רובם של המקרים הפגיעה היא מרעש או עקב גיל. במיעוט המקרים הפגיעה הינה עקב סיבות רציניות יותר הדורשות אבחון וטיפול מיוחד. לפי פרמטרים מסויימים בבדיקת השמיעה אפשר להסיק אם יש חשד לבעיה רצינית יותר מנזק רעש. אם יש חשש לכך לא הייתי הולך ל ENG אלא לבדיקות עצב השמיעה ואם אכן בבדיקות אלו עדיין חשש לבעיה רצינית יותר אז לבצע MRI. התייעץ עם מומחה אף אוזן גרון בנידון.

שלום!
חבר (62) הופנה בדחיפות לצינתור ע"י רופא המשפחה . לאחר הצינתור הודיעו לו, שיש עוד עורק סתום ושעליו לחזור בעוד 6 שבועות לצינתור נוסף. מקצועו של החבר הוא נהג מונית (שבעה ימים בשבוע). בבי"ח נאמר לו שכעבור 2-3 ימים הוא יכול לחזור לנהיגה. שאלתי היא האם אין גורם מדריך שיקומי כלשהו , כגון עוסי"ת , עובדת סיעודית וכד', שיכול לייעץ לו במקרה זה בענייני תעסוקה והאם מומלץ שיחזור לעבודתו כנהג מונית בין שני הצינתורים?
לאחר שעוברים אירוע לבבי ישנן כבר תכניות שיקום מסודרות, האם אין במסגרת רפואת המשפחה גורם שיכול לייעץ לחבר בתכנית החלמה מניעתית שתסייע בשיקומו?
בברכה,
ד"ר פנינה שפי

שלום לך ,
אני מבינה את דאגתך.
בביה"ח אמרו לחברך, שהוא יכול לחזור לעבודה. האם הוא אכן עבר ארוע לבבי? יתכן שהיום לאחר הצנטור (בעקיפין אני מבינה שפתחו עורק אחד) מצבו טוב יותר ממה שהיה לפני הצנטור ורק המודעות
מדאיגה יותר.
עם השנוי בשיטות האבחון והטיפול במחלות לב כליליות בשנים האחרונות, ניתן למנע התקפי לב
ע"י טיפול בחסימות העורקים לפני שיש חסימה מלאה ופגיעה בשריר הלב.
כך שכרגע אין תהליך "החלמה" כמו לאחר התקף -לב.
אבל בהחלט כדאי לדבר עם רופא המשפחה על מניעה והפחתת גורמי סיכון.
הייתי ממליצה להפחית שעות עבודה וסטרס נפשי ולהתיעץ עם עו"ס בקופה.
הרבה בריאות.