שאלה לד"ר אביבית היקרה

שאלותיי :
1. בראש ובראשונה, האם ייתכן שמקור הכאבים שלי (בגלל האזור ואופיים) נובע מהבקע הסרעפתי הגולש, חרך העובדה שלמרבית האוכלוסייה שיש להם אותו הוא אסימפטומטי?
במידה וכן, האם יש קורלציה בין גודל הבקע לעצמת הכאב, אופיו ומיקומו (או שזה לא קשור בדומה לפריצת דיסק שאצל אחד יש רק בלט אחד שלוחץ על עצב וגורם לו כאבי תופת ואצל אחר שלושה פריצות ללא כאבים כלל)???
2. האם במקרה שלי, לאחר שכמעט מיציתי את כל הבדיקות האפשריות, הגיע שעתי לבצע ניתוח בטן בשיטת לפרסקופיה אבחונית או שזה לא יוסיף בהכרח מידע על הגסטרטסקופיה שגם בה יש צילום של הבטן מבפנים?
3. במידה ומקור הכאב הוא הבקע הסרעפתי, האם נהוג לנתח ולסגור ע"י רשת בקע כל כך קטן או שלא נהוג ופשוט אני צריך להמשיך לסבול כל חיי עד שיגדל ואז יהיה כדאי לנתחו?
4. הבנתי מקריאת מאמרים שרק בשמונים אחוז הניתוח מצליח כשמדובר על שילוב של בקע עם רפלוקס, אך מאחר ובמקרה שלי אין בכלל רפלוקס אלא רק כאבים, מה הסיכוי שבמקרה ואבחר לנתח, אם בעייתי תפתר, חרף הסיכון?
5. דבר אחרון: האם נתקלתי בנסיונך הרב בעיה דומה לשלי ללא ממצא אורגני אבל עם כל כך הרבה סימפטומים?

אודה לך מראש על סבלנותך הרבה ומתן מענה מקצועי.

תודה,

לשאלותיך הטובות והנכונות אין תשובות בטוחות. תאורטית גם בקע קטן יכול לגרום סימפטומים אך אין ודאות שזה גורם הכאב אצלך. אני מאוד לא מתלהב לתמוך ברעיון ללכת לניתוח בלי לדעת בכלל מה מקור הכאב. בשולי הדברים אני שואל את עצמי בעצם מה הבעיה העיקרית שלך. עברת בדיקות רבות ואין מחלה משמעותית באיברי הבטן והחזה. נכון שיש כאב, אולם כאב עלול להופיע גם ללא מחלה ספציפית באיבר כלשהו. השאלה היא האם הכאב מפריע לך בגלל עוצמתו והסבל הפיזי או שהוא מכניס אותך ללחץ וחרדה. יתכן שאתה זקוק ליעוץ והכוונה לגבי תפיסת הכאב.

שלום פרופסור יקר...

שתי ההנחות שלך נכונות, לאחר שנה של כאבים בבטן ובחזה לסירוגין, חוסר הוודאות כלשעצמה מכניסה אותי לחרדה ולחץ...אבל גם אם אני מנטרל את החרדה, הכאב עדיין שם..כרוני ומסרב להעלם.

זאת גם הסיבה שהחלטתי לנסות למצא תשובות או רעיונות באינטרנט ואולי בסופו של דבר בשיטת האלימינציה אגיע לפתרון לבעייתי.

לכן גם חשבתי לעשות לפרסקופיה חוקרת (כך קוראים לזה, לא?) שמטרתה לאבחן בצורה ויזואלית את מקור הבעיה, משהו שאולי בכל הבדיקות הויזואליות, המטבוליות וההדמיה לא ראו.
במשקרה הגרוע, פשוט יסגרו לי את הבקע הקטן של שני ס"מ עם רשת ואולי משם תבוא הישועה.

דרך אגב, חשבתי לנסות אנטיביוטיקה רחבת היקף, מסוג זינת למשל, לשבוע ולראות אם אולי יהיה נס וכל הכאבים ייעלמו.

הייתכן, נניח, שיש דלקת במערכת העיכול שגורמת לכל הכאבים ושלא ראו בשום בדיקה (ה - CRP שלי תמיד נמוך מחצי ורק ה - IgG קצת גבוה, מעל 1700).

האם אני שוגה בתפיסתי, גם ברפואה שלא מוצאים פתרון הולכים בשיטת האלימינציה, לא?

אשמח לדעתך המלומדת והמנוסה

הלילה האחרון...היה פשוט נורא...

אני רגיל לישון על הבטן ובחודשיים האחרונים יש לי לחץ כואב על הסרעפת שאני יישן שגם כואב וגם מקשה על נשימתי.
הסתובבתי וישנתי על גבי כך שדרכי הנשימה פחות חסומים...רק שהלילה גם ששכבתי על גבי היה קשה לי לנשום...שאני לוקח נשימה עמוקה...הסרעפת לוחצת כואבת ולכן אני כל כך חרד.

האם כדאי גם ללכת לרופא ריאות?

אם ביקור אצל רופא ריאות יקל עליך אז תלך.

תלונותיך אינן מחשידות לזיהום אך לקיחת זינאט אינה כרוכה בסכנה משמעותית. לעומת זאת לפרסקופיה אינה פעולה נטולת סיכון. המקרה הגרוע אינו מקרה בו יסגרו את הבקע עם רשת, אלא מקרה של פגיעה פנימית מהחדירה. לא הייתי ממליץ לרוץ ללפרסקופיה. איני זוכר האם בצעת מיפוי עצמות? לעיתים יש חבלה בצלעות הקורית אפילו בלי ששמים לב יותר מידי, וצלע שנחבלה עלולה לכאוב שנים בשכיבה עליה. אם לא עשית במקרה מיפוי עצמות תעשה.

תודה, באמת תודה מקרב לב על היחס החם והמקצועי שלך לבעייתי....

אכן, נפלתי על הצלעות בשנת 2007 מהאופניים (לא זוכר אם צלע ימין או שמאל) ולא טיפלתי בזה -משך שלושה חודשים היו לי קשיים בנשימה וכאבים בצלע אבל הכאבים היום הם שונים, יותר באזור הסרעפת מלחץ שמגיע מהקיבה ומתחת לצלע ימין (לא בצלע עצמה) דקירות וכאבים בעת הנשימה, בייחוד שאני ישן על הבטן.

בזמנו, שהתייעצתי עימך, אכן שקלתי לעשות מיפוי עצמות, אך בגלל הקרינה, העדפתי בסוף לעשות CT אנטראוגרפי חזה - בטן – אגן אצל ד"ר אריק בלשר – ונמצא בקע סרעפתי גולש של שני ס"מ.

לצערי, עשיתי כבר שישה CT בחיי כולל האחרון מסיבות שונות ועוד מיפוי עצמות אחד ואני רק בגיל 39.

אבל אולי אתה צודק והבשילה השעה לעשות מיפוי עצמות.

תקן אותי אם אני טועה, אבל אני מניח שגם אם תמצא בעיה, אין הרבה מה לעשות כי זה לא אזור שיש גישה אליו, בטל לא לאחר שנתיים מהפציעה, למעט מרפאת כאב, נכון?

זה נכון שגם בניתוחי בקע לעיתים הנזק גדול יותר מהתועלת?

אני אנסה גם אינטיביוטיקה ZINAT שבוע - מי יוגע, אולי משם תבוא הישועה וגם תפתור את בעית ה - IgG הגבוה שלי.

אחרי שהוספתי מידע, מה אתה חושב?

חג שמח לך ולבני משפחתך

שוב שלום פרופסור יקר,

אני מתחיל לקחת החל מהערב אנטיביוטיקה ZINAT 500 מ"ג פעמיים ביום אחרי ארוחה (על בטן מלאה שאינה מוצרי חלב) למשך 10 ימים.

הייתי אצל פרופסור שמואל קויתי, הוא אמר שלא ממש כדאי כי יכול להיות שזה יחמיר את הכאבים ואני שואל את עצמי כמה גרוע כבר יכול להיות אחרי שנה של כאבים בבטן/חזה?

שווה את הנסיון...מקווה משם תבוא הישועה..מי יודע...

(הרי הרבה רופאים נותנים אנטיביוטיקה מוקסיפן/אוגמנטין לחיידק אפשרי בגרון כאשר לא עושים משטח גרון ו/או שהמחלה היא בכלל וירלית ואף אחד לא מת מזה).

אם הכאבים מאוד יוחמרו במהלך הנטילה של הכדורים אפסיק אותם באופן מיידי.

לא אמות מזה, נכון?

איני מוסמך לתת תשובות שרק בורא עולם יודע אבל לא נראה לי שתמות משבוע זינאט :-)
חג שמח

אם יש חבלה ישנה בצלע אין מה לעשות. אבל לשם הידיעה תעשה מיפוי עצמות.

שלום פרופסור גיטאי,

אם אעשה מיפוי עצמות ויגלו משהו, משמע שבהכרח אצטרך אחר כך לעשות שוב סיטי רק הפעם על האזור?

הרי מיפוי עצמות היא בדיקה מקדימה לסיטי, לא כך?

שוב תודה על היחס החם ושוב חג שמח...

איתי

זה לא מינון גבוהה מידיי לקחת 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 10 ימים לניסיון?

לא יודע..הצצתי בהתוויה ורשום גג 250 מ"ג...או שלא הבנתי נכון.

זה מה שהרופא משפחה רשם לי כחלופה לי ציפרדקס 500 מ"ג פעם ביום שלא מתאימה לי בגלל שיש לי חסר ב - G6PD.

אבל נראה לי שעלייה מ - 500 מכדור ציפפרדקס ל - 1000 מ"ג זינת ביום זה קצת לא סביר, לא?

1000 מ"ג זינאט ביום אינו מינון חריג.

המיפוי יכול להגדיר ממצא של חבלה ישנה ואין צורך ב CT נוסף.

שלום איש יקר,

עשיתי היום בדיקת US מפשעות-כליות-כיס המרה ודרכי השתן .

ב - US נמצא בכליה השמאלית: "הודגמו 2 גרגירים איקוגנים מזעריים"

האם זה מסוכן, דורש טיפול, שתייה מרובה תספיק כדי להפטר מזה ולמנוע להתפתחות עד לאבן בכלייה והאם זה יכול להסביר את כאבי הבטן...וכאבים דווקא תחת צלע ימין.

הערה חשובה: כזכור לך, כל בדיקות הדם תקינות, לא נמצאו דלקות..גם לא בשתן ואין לי צריבה בעת הטלת שתן.

תודה רבה על התייחסותך...ושבת שלום ומבורכת

איתי

הממצאים לא נשמעים כדבר הדורש התייחסות כלל. ככל שתעשה עוד ועוד בדיקות תמצא עוד ועוד ממצאים ללא משמעות. כאשר מסתכלים על שטח הגוף החיצון, העור, ניתן לראות מלא נגעים שרובם ללא משמעות. כאשר לא היו בדיקות הדמיה מפותחות לא ידענו איך זה באיברים הפנימיים. היום אנו יודעים שבאיברים הפנימיים יש עוד ועוד ממצאים שאינם מחלות: ציסטות, קשריות, הסתיידויות ועוד.

אני מסכים איתך בהחלט על על מה שאמרת אבל אם הממצא לא היה חשוב או דורש מעקב האיש שעשה לי את ה - US לא היה מציין זאת. מה גם שאבן בכליות מתחילה מגרגיר, לא כן?
ולכן, אולי כדאי להמיסה מעכשיו לפני שתהפוך לאבן, שהרי אז זה מסוכן יותר וכואב יותר.

האיש ב US מחוייב לציין כל דבר שהוא רואה. בכליות אין המסת אבנים, רק ריסוק. לא מרסקים גרגרים אלא רק אבנים חוסמות. בכל מקרה גם אם הגרגרים יעלמו אם יש לך תכונה ליצר משקעים אתה עלול ליצור אבנים בעתיד. דיה לצרה בשעתה, ולא בטוח שהיא תבוא. שתה הרבה.