כימו והמוגלובין

עדינה שלום
בדרך כלל רמת המוגלובין נמוכה לא צרכה למנוע טיפול כימותרפי. תמיד ניתן לתת דם ולאחריו את הטיפול באותו יום או ביום שלאחריו.
מבחינת הרפואה הרגילה כדאי לבדוק רמת ברזל פריטין ויטמיןן B-12 וחומצה פולית הרבה פעמים יש חסרים שכדאי להשלים. כמו כן ניתן לטפל בתכשירי אריתרופואטין שמעלים את רמת ההמוגלובין, תבררי עם הרופא המטפל.
במחקר שערכנו בבי"ח רמב"ם של מתן מיץ נבט חיטה לחולות בזמן טיפול כימותרפי הראנו שירידת ההמוגלובין היתה מתונה יותר בקבוצה ששתתה מיץ בהשוואה לזו שלא קיבלה כך שבהחלט כדאי לנסות

עדינה שלום,

אחוז גבוה של מטופלים בכימותרפיה סובלים מאנמיה.
שמירה על רמות גבוהות של חמצן בדם היא בעלת חשיבות גבוהה. כתגובה לסביבה דלת חמצן תאים סרטניים שולחים סיגנלים של גדילה (GROWTH SIGNALS) והתוצאה היא הגברת האנג'יוג'נזה (התפתחות כלי דם חדשים לגידול). זוהי עובדה מוכחת כי סביבה דלת חמצן (Hypoxia) מעודדת גדילתם של גידולים סרטניים. הדבר הראשון שצריך לעשות כדי למנוע היפוקסיה הוא למנוע (ואם יש צורך לטפל) באנמיה. מעבר לכך, אנמיה תורמת לתמותה גבוהה במטופלי סרטן.

חשוב שההמוגלובין וההמטוקריט של מטופלי סרטן יהיו לא רק בטווח הנורמה, אלא יש לשאוף שיהיו בשליש העליון של טווח הנורמה. זה יכול לגרום לכימותרפיה להיות הרבה יותר אפקטיבית ולהשיג תוצאות טובות יותר.

בראש וראשונה צריך להשתדל לההעשיר את התזונה במזונות העשירים בברזל.
מסכים לחלוטין עם ד"ר בר סלע בנושא צריכה של מיץ עשב חיטה. מקורות טובים נוספים לברזל הם:
טימין (קורנית) טרי קצוץ (עשיר ביותר), סלק (ואפילו יותר עשירים בברזל הם עלי הסלק), שומשום מלא ושומשום שחור יפני, ירקות ירוקים, מולסה ועוד. אפשר גם לקחת תוסף נוזלי הנקרא פלורדיקס.

אם כל אלה לא מספיקים, כדאי לשוחח עם האונקולוג המטפל על זריקות פרוקריט (Procrit).
פרוקריט הוא אריטרופואיטין טבעי הממריץ את יצור הכדוריות האדומות. גם אם הוא אינו בסל הבריאות, שווה לדעתי להשקיע בו.

בברכה,
גובי

גובי שלום
המחשבה שככל שרמת ההמוגלובין גבוהה יותר הטיפול האונקולוגי יעיל יותר נמצאה כלא נכונה במחקרים שנעשו עם אריתרופואטין. כמו כן העלאת רמת ההמוגלובין מעל המינמום של הנורמה-ערך 12 בעזרת תכשירי אריתרופואטין הביאה להגברה בתמותה, ככל הנראה כיוון שיש קולטנים לאריתרופואטין על גבי תאי הסרטן.
לגבי ברזל והמוגלובין בחולי סרטן, ברוב הפעמים הבעיה אינה של חוסר ברזל אלא בחוסר יכולת של חלבוני הדם לשאת אותו מהמחסנים לרקמות (ריוויון נמוך של טרנספרין) בנוסף לכך ספיגת הברזל דרך מערכת העיכול יחסית נמוכה בחולי סרטן. לכן תוספי התזונה שציינת הם בהחלט במקום ומבורכים אך כדאי לבדוק רמת ברזל פריטין , טרנספרין, B12 וחומצה פולית לכל חולה עם סרטן ואנמיה ולטפל בהתאם. לפעמים יש צורך במתן ברזל דרך הוריד יחד עם תכשירי אריתרופואטין על מנת להשיג שיפור ברמת ההמוגלובין.

אני מודע למחלוקת לגבי אפואיטין, למחקרי BEST ו- HEAD AND NECK ואחרים בחומר.
אני גם מיודע לגבי הנחיות ה-FDA שיצאו בנושא.
חלק מהארועים השליליים המיוחסים לאריטרופואיטין משויכים לארועים טרומבואמבוליים (14 ארועים כאלה בזרוע האפואיטין לעומת 4 בקבוצה שלא קיבלה אותו).
זה דבר שניתן לפתרון די בקלות באמצעות קרדוקסין (שבנוסף תעזור גם במניעת MDR) או המדלל דם טבעי כמו: Nattokinase.

לגבי ההיפוטזה כי אריטרופואיטין משמש כגורם שגשוג (cancer promoter) לגידולים סרטניים, זה לא ממש הוכח עדיין. העובדה כי מרבית התמותה במחקר ה-BEST הידוע התרכזה ב-4 חודשים הראשונים לאחר מתן התרופה, די מפריכה את הטענה כי התמותה משויכת לכך שהאפויטין הוא cancer promoter.

כפי שאמרתי, דעתי היא כי יש חשיבות בראש וראשונה לנסות לקבל ברזל ממקורות טבעיים, ורק בלית ברירה לחשוב על אריטרופואיטין. נסיון שלי עם מספר לא קטן של מטופלים מצביע כי המקורות הטבעיים אותם הזכרתי עוזרים בהחלט לשמור על רמות טובות של המוגלובין, גם בסוגי כימותרפיה עם ערך myelosuppressive גבוה. כמובן שיש צורך לבדוק גם ערכים של B12, חומצה פולית (ולתסף בהתאם), ואינדיקטורים למאגרי ברזל בגוף כפי שהזכרת. עם זאת אני נוכח כי הרבה פעמים כי בחולי סרטן כל הנ"ל עדיין נמצאים בטווח הנורמה וההמוגלובין נמוך.

אני אישית הייתי חושש מעט ממתן זריקות ברזל. ברזל שאינו ממקורות טבעיים יכול אכן להיות גורם שגשוג לגידולים סרטניים. בנוסף בזריקות ברזל יש לצפות שרוב הברזל יתרכז בכבד.

בברכה,
גובי