טיפול מונע לאחר ציסטוגרפיה

ד"ר שלום רב,
בתי התינוקת עברה שני מקרים של דלקת בדרכי השתן בהפרש של חודש ימים ביניהם, כשהייתה בת 9-10 חודשים. בשני המקרים התרבית הראתה חיידק אי קולי (מעל 100,000), ובעקבות כך טופלה בצפוויט למשך 10 ימים.
במהלך הדלקת השנייה נפגשנו עם נפרולוגית של הקופה וקיבלנו הנחייה לקחת טיפול מונע של "דספטיל" (רספרים) על בסיס יומי, 4 מ"ל פעם ביום, מיד לאחר סיום הטיפול ב"צפוויט". כמו כן, הנחתה אותנו לבצע US , בדיקת ציסטוגרפיה עם חשד לריפלוקס, ובדיקות דם.
בUS הראשון הכל נמצא תקין, למעט כליה אחת הגדולה ב-1 ס"מ מהכליה השנייה( 5.7 ס"מ מול 6.7 ס"מ). הופננו לUS חוזר לאחר שבוע שבו התמקדו על בדיקת אורך הכליות. ב US החוזר לא ראו הבדל בין הכליות, שניהם בגודל של כ-6 ס"מ. לאחרונה ביצענו בדיקת ציסטוגרפיה שנמצאה תקינה ללא ריפלוקס. בדיקות הדם לתפקודי כליות נמצאו תקינות.
כרגע הילדה לקראת גיל שנה, כחודש וחצי לאחר מקרה הדלקת השני והאחרון.
לאחר שנבחנו הממצאים בבדיקות שביצענו קיבלנו שתי הנחיות שונות:
עפ"י הנחיית הנפרולוגית של הקופה יש להפסיק עם מתן הטיפול המונע כי אין לו הצדקה.
עפ"י הנחיית הנפרולוגית של ביה"ח היכן שביצענו את בדיקת הציסטוגרפיה יש להמשיך עם הטיפול המונע לעוד כחודשיים- שלושה על מנת ליצור מרווח של 3 חודשים לפחות מהזיהום האחרון כך שבמצב שבו מתרחשת דלקת נוספת מיד לאחר הירידה מהטיפול, היא לא תהיה בסמיכות למקרה האחרון.
אנחנו בדילמה. מצד אחד לא מעוניינים לתת אנטיביוטיקה מיותרת, מצד שני ככל הנראה הטיפול המונע עוזר ומפחדים שאם נפסיק אותו, ותתרחש דלקת נוספת, שוב נקבל סמיכות בין המקרים.
האם לדעתך ניתן/צריך להמשיך בטיפול המונע? ואם כן לכמה זמן?
מהן ההשלכות של המשך הטיפול המונע במצב הנוכחי על בריאות התינוקת?
האם באמת יש משמעות לסמיכות בין מקרי דלקות בשתן כך שמרווח גדול יותר בין מקרי דלקת הינו בעל פוטנציאל נמוך יותר לפגיעה בכליות ובכלל? או שמא ההפרש בין המקרים אינו משנה כלל למידת הפגיעה בבריאות התינוקת במקרה של דלקת?