חבר

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • חבר
    מימי
    13/01/2008

    אני בחורה נכה בכסא גלגלים בת 18, יש לי חבר לא נכה מהתיכון. הוריו מתנגדים שיהיה בינינו קשר ומפעילים עליו לחץ בכל מיני דרכים. בהתחחלה היינו רק ידידים והם לא היו מעורבים. אנחנו יוצאים חצי שנה ומסתירים מהוריו. הדבר משפיע על היכולת שלנו להפגש באופן נורמלי, הוא צריך לשקר להם כל הזמן וכן יכול להיות אצלי רק מספר שעות ובלילה הוא חוזר הביתה. מה עושים?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    חבר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • להיות חברה של נכה בסוד

    רעות דלת פתוחה
    16/01/2008

    שלום מימי,
    את מעלה נושא שקיים בין מתבגרים ובין הוריהם: מה לעשות כשמי שבחרנו בו אינו עונה על הציפיות מאיתנו הילדים המתבגרים.
    מה קורה כשמה שבחרנו ללמוד הוא לא מה שההורים רוצים?
    כשהשירות בצבא אינו אותו מה שהם רוצים?
    כשמקום העבודה שלנו, המקצוע, הבית בו בחרנו לחיות - לא מתאים לרצון הורינו?
    זהו חלק מהיציאה מהקן המשפחתי ובניית קן חדש.
    את התהליך הזה חיבים לעשות ואין קיצורי דרך טובים.
    משא ומתן מול ההורים לפעמים הוא הדרך הנכונה, שכנוע, סבלנות, בטחון עצמי ואמונה בצדקתנו - כל אלה עומדים לצידנו.
    אבל,
    אין תשובה שנכונה לכולם.
    אולי זה לא הדבר המתאים לעשות עם ההורים שלך.
    כדי להיות בטוחה - תוכלי לפנות אלינו בכל אמצעי ונשמח לייעץ ולהכיר יותר.
    עומר פורת,
    פסיכולוג רעות דלת פתוחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו