העלאת ביטחון עצמי

שלום ויקי,
פנייתך מרגשת.

אינני יודע מנה באיזה גיל בתך, ולכן אתייחס באופן כללי לבת שהיא בסביבות תחילת גיל ההתבגרות או כבר בתוכו. אך ההתייחסות הזו יכולה להתאים גם לבת עם נכות שהיא מעל גיל 18.

דאגתך לבתך היא מוקד העניין, ומהווה את עיקר ההתייחסות שלי כאן
בין אם לבתה קיימים תמיד דאגות ופחדים, שהבת לא תצליח, לא תוכל להתמודד. לפעמים כי קיימת בעיית השמנה. לפעמים כי הבת סוערת מדי, או שהבת ביישנית מאוד.
כאן הנכות הפיזית היא התפאורה, או העלילה הספציפית.
אבל הסיפור הוא תמיד אותו סיפור:
עד כמה אנחנו כהורים מסוגלים ללוות את ילדינו בדרכם לעצמאות, לקבלת עצמם כאנשים לא מושלמים אך מהווים חלק מהחברה, וראויים לאהבה.
הנכות הפיזית מוסיפה מרכיב מסויים: הנכות נראית, ומהווה מכשול ראשוני וחיצוני לכל יצירת מערכת יחסים.
כביכול.
למה כביכול?
מכיוון שאנחנו כצוות שעובד עם צעירים עם נכויות וכאנשי מקצוע, יודעים מכירים ורואים כל יום זוגות נפלאים שהכירו והתחברו יחדיו למרות שלאחד מבני הזוג אין כל נכות פיזית.
כאם - את נבחנת ביכולתך לתת לבתך את ההרגשה שאי שם מצפה לה מישהו שהנכות שלה פחות מפריעה לו, ואולי בכלל מפריעים לו דברים אחרים (כגון עניין, צורך בלימודים והשכלה..).
קיימיפ מרכזים שיכולים לסייע לך בהדרכה\ אך לשם כך נצטרך לדעת יותר על הגיל, מקום המגורים וכיוצא בזה.
תוכלי להתייעץ איתנו,
בברכה,
עומר פורת
פסיכולוג ומנהל רעות דלת פתוחה