הזמנים השתנו

שלום גלית,
ראשית רוצה לברכך על היכולת להתמודד באומץ, ברגישות ובתבונה עם הנושא ולא "לברוח" ממנו כפי שלצערי קורה הרבה בקרב הורים שחוששים מלנהל שיחה בתחום זה עם ילדיהם.
שיחה עם מבוגר חשובה ביותר עבור שני הצדדים. מעבר למסירת המידע של ההורה בתחום של יחסי מין, אמצעי מניעה, סיכונים וכו'
כך מתאפשרת תקשורת פתוחה והבנה של המתבגר שיש מי שמקשיב לו, מכבד ומעריך אותו, שיש לו על מי להישען ולסמוך עליו וגם לפנות אליו במקרה של קושי או הסתבכות.

את צודקת באמירתך כי ה"זמנים השתנו", אם בעבר התחיל גיל ההתבגרות כשהילד או הילדה היו בערך בני 14 שנים, בדור הנוכחי גיל ההתבגרות מתחיל הרבה לפני כן.
סימני הזיהוי נראים במספר תחומים : בתחום הגופני/פיזי , בתחום הרגשי ובתחום החברתי. אך לא תמיד אלו מתרחשים במקביל.
יתכן כי ילד מפותח פיזית אך מבחינה רגשית עדיין לא בשל להתמודד עם הנושא ולהפך, ישנם ילדים שאינם מפותחים פיזית אך מתמודדים בגיל צעיר עם סוגיות בתחום.

את מכירה את ילדייך בצורה הטובה ביותר ותדעי לזהות את מידת בשלותם בנושא.
תוכלי בשלב הראשון לרכוש לילדך ספר טוב בנושא ( כמו "המדריך הישראלי למתבגרים" שכתבו ד"ר עמוס בר וטלי רוזין. מדובר במספר ספרונים המחולקים עפ"י גילאים )
ובהמשך לנהל שיחה פתוחה בנושא ובהתאם לבשלותו של ילדך.
תמיד תוכלי לפנות אלינו להמשך יעוץ והכוונה.

שיהיה בהצלחה,
חגית נבון- עו"ס דלת פתוחה.