שאלה

מלי שלום רב,

סיום טיפול נפשי הינו פעמים רבות קשה ומבלבל. על אחת כמה וכמה לאחר תקופת זמן ממושכת.
את חשה כי הטיפול עזר וסייע לך בשיפור מצב הנפשי ויכולת ההתמודדות עם חרדות ודיכאון מהן סבלת בעבר, אך חוששת לסיים בשל קשיים שקיימים עדיין, מאידך.
לדעתי, היכולת לסיים טיפול חשובה לא פחות מהיכולת להתחיל טיפול פסיכולוגי (שגם היא החלטה לא פשוטה לעיתים קרובות).
ההתנסות בחיים בחוץ ללא עזרה ותמיכת הפסיכולוג הינם משמעותיים, ויכולים לתרום להפחתת התלות, והגברת העצמאות ומתוך כך את הבטחון העצמי והערכה העצמית.
אני מאמינה כי אם את חשה בשיפור רב, מרגישה כי בשלב זה הטיפול מיצה את עצמו ואינו תורם לך יותר - זהו הזמן המתאים ביותר לסיימו.
תפני לפסיכולוגית המטפלת שלך, תאמרי לה את הדברים באופן הזה, תדגישי את השיפור שאת חשה וגם את רצונך לפנות לדרך עצמאית, למרות החששות וההתלבטויות. אני מאמינה שדווקא הצעד הזה ימלא אותך בכוחות נוספים.

זכרי, תמיד (בכל עת שתרצי) תוכלי לחזור ולהשתמש באמצעי זה - עם המטפלת הנוכחית או עם מישהו אחר!!!!

איני מכירה את ההיסטוריה הרפואית שלך, אך אם הבעיות אינן אקוטיות, אני מניחה שאותו העיקרון תקף גם לטיפול תרופתי. (אולי כדי להתייעץ עם הרופא המטפל ולציין בפניו את אותו הדבר).

בהצלחה רבה,