נקע באגן

ויקי שלום. אתן סקירה קטנה על הגישה לנושא זה - וכמובן שצריך לדון בכך עם המטפל שלכם.
ילדים עם שיתוק מוחין סובלים מהיעדר איזון בפעולת שרירים שונים. הילדים שאינם הולכים (בעיקר) נוטים לפתח נדידה של ראש עצם הירך מתוך המכתש האגני. גם אם הילד לא הולך, חשוב מאוד שדבר כזה יימנע. הדבר חשוב כדי למנוע כאב בתנועה או בישיבה כאשר הראש אינו בתוך המכתש.
אנחנו מונעים תהליך כזה על ידי שמירת טווחים מלאים במפרק הירך, מתיחות, כרית פיסוק, השכבה נכונה, עמידה-טיפולית, הרבה טכניקות פיזיותרפיות, הזרקות בוטוקס, הארכות גידים, ולעיתים ניתוחי הטייה של עצם הירך או האגן.
לשיטתי - כל נקיעה ממשית (מלאה) היא כשלון גדול, כי הטיפול לאחר הנקיעה הוא קשה יותר.
[למרות זאת יש אסכולות אחרות שלא רואות בתהליך הזה בעיה גדולה - ואלה מעדיפים לטפל בנקיעה אחרי שקרתה. ויש גם מקרים בודדים שבהם יש נקיעה ואין כאב]