אי ספיקת כליות

הצילו!
ילדי, בן 10 שנים, בדריא בדרף כלל , חוסן לגילו וגם עוסק בספורט.
לפני כשבוע אושפז בשניידר, ערב טרם קבלתו עדות לשתן דמי, חום תקין, ללא נזלת או שיעול או פריחה. ללא שלשלולים, ללא כאבי בטן, מתן שתן תקין ללא צריבה. שבועיים טרם קבלתו החלו יציאות יותר מפעם אחת ובחודש האחרון מרבה להטיל שתן ברמצע הלילה ללא בריחת שתן. נפיחות סביב העיננים וירידה בתאבון. במהל האשפוז: מעקב ל"ד - בקבלתו 142/71, בשחרורו ל"ד 116/61. ללא בצקות וללא עליה במשקל. מעקב נפח שתן נתן מעל 1ץ25 מ"ל לק"ג לשעה, קריאטנין בשיא 0.75, בשחרורו 0.65. בקבלתו חלבון בשתן 250, אריתרוציטים 250, בשחרור ללא חלבון, 250 אריטרוציטים במשקע, C3=158, C4=33, שלילי ASLO שלילי תרביות דם ומשטח גרון שלילי, תפקודי תריס תקינים. אולטרסאונד כליות: כליה ימינית 9 סמ, כליה שמאלית 9.2. קיית אקוגניות מוגברת בשתי הכליות עם הפחתה קלה של CMD, אין הפרעה אורומכנית, שתן צלול, בשתי הכליות RI 0.61 בגדר התקין. ממצא לוויאי טחולון 1.3 ס"מ בשער הטחול. לסיכום ממצא פרנכימטי דיפוזי בשתי הכליות - באבחנה מבדלת גלומרונפריטיס או תהליך בצקתי דלקתי אחר. יומיים לאחר השחרור הגענו לביקורת, קריאטנין שוב 0.75 ול"ד 120.77. כיצד מתקדמים? האם נדרשת ביופסיה דחופה? האם זה מסוכן? האם מדובר בנזק בלתי הפיך? עד כה טרם החל טיפול. אנחנו מיואשים וצריכים לחזור ביום ראשון לשניידר, מה דעתכם ולמי לפנות באופן פרטי לייעוץ נוסף?