סיפור לידה- קיסרי שני

היי
אני בת 33. לידתי (אם אפשר לקרוא לזה) הראשונה התקיימה בשבוע 32 עקב התפוצצות אפנדציט נותחתי בקיסרי דחוף. עוד בהריון הראשון חשבתי על לידה פעילה ומן הסתאם את ההריון השני כעבור 3 שנים קיבלתי בברכה ווהתחלתי לדמיין את הלידה- לידה במועד, לידה פעילה.יש לי חברה דולה שהושפעתי ממנה רבות, עשיתי יוגה, דימיון מודרך ובקיצור באמת עשיתי את המירב. מיותר לציין שגם לקחתי דולה איתי לליווי. אך ממה שיגורתי בא לי: בשבוע 39+6 החלה ירידת מים מלווה בצירים ממש קטנים. כעבור מספר שעות הגעתי לתל השומר שם אושפזתי בהמתנה להתפתחות לידה בצורתה היבעית. החלתי טיפול אנטיביוטי למניעת זהום בעובר. הרופאים היו מקסימים וסובלניים אמרו שבד"F כלל מתמפחת לידה עד 48 שעות ופשוט להיות סבלניים. כמו כן עקב החשש הגדול מזיהום דרך הוואגינה היו איתי "לארג'ים" והסכימו להמתין עד 72 מפקיעת מי השפיר עד להערכה מחודשת . במהלך הזמן (שני לילות ארוכים)החלו צירים מאוד חזקים שהתחילו אחר הצהריים והפסקו לפנות בוקר. במהךף היום כמעט ולא היו לי צירים בכלל. למרות שהצירים היו חזקים כתפתחה פתיחה רק של 3 ס"מ עם מחיקה של 70% בלבד. מיותר לציין שהדולה שלי שהייתה נפלאה ניסתה את כל האמצעים האלטרנטיבים לזירוז. מארח ואני אחרי קיסרי. בתל השומר לא מוכנים לתת פוטוצין או כל זירוז אחר. כנראה שגם החתך הקיסרי הראשון היה יחסית עמוק כי הרחם בשבוע 32 עבה יחסית. ובקיצור אחרי 72 שעות ושני סטריפינג פג הזמן והרופאים קבעו ניתוח קיסרי- החל להיות חשש רב יותר לזיהום. הקיסרי היה בסדר גמור וחוויה מתקנת מהראשו אך עדיין לפעמים עולות בי שאלות של למה, מה בגוף שלי לא הצליח לייצר לידה . ברור לי שהגוף שלי היה צריך זמן שפשוט לא היה לו ממניעים רופאיים. שאלתי היא אם הייתי מגיעה לבית חולים לניאדו לדוגמה או הייתי מעוניינת בלידת בית -מה היה קורה? האם הנשים שרוצות ללדת בבית היו גם ניצבות בפני סוג של אולטימטום שכזה? חשוב להבין אין בי כעס על המערכת הרפואית -חשתי שהם מאוד רוצים באחווה לידה וואגינאלית והיו סבלנים עד אין קץ. אך מאחר וראיתי סרטי לידות טבעיות פשוט הייתי רוצה לדעת האם הייתה אופציה אחרת ומה נשים עם אוריינטציה טבעית מובהקת היו עושות במצב כזה

תוב\דה ושבת שלום
טל