ילדתי בלניאדו - ברצוני לשתף ולשאול

שלום רב!
ילדתי לפני 7.5 ח' בלניאדו. לידה ראשונה. הייתי רשומה לחדר הטבעי אך לא הכניסו אותי בגלל האטות דופק במוניטור שנמשכו כשניה לאחר תום הציר. כמו כן היתה לי ירידת מים והם היו לחוצים ורבו איתי על כל דבר- ערוי, מוניטור רצוף, שכיבה על הגב בצירים ובלידה. אחות ורופאה צעקו עלי. לחצו עלי לעשות אפידורל וזירוז. התעקשתי על לידה טבעית פעילה. הצירים היו נסבלים זזתי ועשיתי תרגילים כדי להתקדם. הבעיה שהמוניטור כל הזמן התפרק ולחצו עלי לשכב ולא הצלחתי לא לזוז. התקדמתי יפה עד 7 ס"מ ושם זה נתקע לכמה שעות. בסוף זה נגמר בואקום ללא אפידורל - שזה קשה, אבל אני שמחה כי לדעתי אם הייתי לוקחת אפידורל זה היה נגמר בניתוח שהכי לא רציתי. התינוקת יצאה באפגר טוב עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר והגוף. נשארתי עם טראומה בגלל היחס וחוסר הלגיטימציה ללדת בדרכי ועם כמה שאלות פתוחות:
1. האם הילדה היתה באמת בסכנה בגלל ההאטות בדופק ובגלל חבל הטבור? (היתה לי הרגשה שהכל בסדר) 2. האם המוניטור הרצוף היה הכרחי? 3. האם יש מוניטור שלא זז ואפשר לנוע איתו מבלי שיתפרק? 4.האם חבל הטבור הכרוך עיקב את הלידה? 5. האם התינוק מתעייף בלידה ארוכה כפי שהם טענו? 6. האם ניתן לצמצם סיכוי לירידת מים בעתיד? 7. האם ידוע על בית חולים במרכז שיותר תומך בלידה פעילה?
לסיכום: אכזבה גדולה מבית החולים שהפער בין מה שמציגים לגבי היחס ללידה טבעית רחוק מאוד מהגישה במציאות. למה להשלות אישה במצב הכי רגיש שלה?
בתודה וסליחה על האריכות.