מתוך לידתי ה-1 התלבטויות על השנייה.

הי, אני בשבוע 31 להריון.
אני אחרי לידה ראשונה והנה תקצירה:
שבת בבוקר, צירים ראשונים, חברה שהיא מטפלת הוליסטית " במקרה" דפקה על הדלת...
שלבים ראשונים - אני נחה על הספה, היא נוגעת בי במקומות ובטאץ הנכון, מוסיקה מרגיעה, נרות, הבעל עושה ארוחת בוקר, יש הרבה שקט וביטחון. שלבים מתקדמים יותר- אני עושה שמניות על האיש, יורדים לעשות סיבוב בים (2 דקות הליכה מהבית) ובכל ציר אני נשענת עליו ועושה שמניות, חוזרים הביתה ממלאים אמבטיה חמה וזה ממש נעים לי אני לא רוצה לצאת. באיזשהו שלב הבעל קצת נלחץ,אז עם מעט נסיון בגניקולוגיה (הוא רופא) בדק ומצא פתיחה של 6, פחד לקחת אחריות והחלטנו לנסוע לבית-החולים.
חלק שני וטראומטי: איכילוב. מהחניה כבר ירדו לי דמעות. בדיקה ראשונה, אוירת בירוקרטיה, שלחו אותי במעלית עם אישה צווחת לחדר הלידה. כמובן שישר רציתי אפידורל, זה היה כל-כך מבעיט. (והמחשבה על walking אפידורל היתה מרגיעה).
הדלקנו נרות, מוסיקה ועמעמנו נרות, בנסיון לצור את השקט והאוירה האינטימית שלנו, רופאים ציניים עם הערות לא רגישות, אני מתקפלת, לא מחוברת תלויה בחסדי הממסד, הפתיחה נתקעת על 6 כבר שעות (מהרגע שהגעתי לבית-חולים לא היתה התקדמות). פשוט חוסר אונים.כמובן בין לבין רצו לזרז, לא נתתי...מוניטור מצביע על האטות בדופק...
לאיכילוב הגענו בערב, בבוקר הגיעה אחות אחרת אנרגטית, עברתי למצב קריעה ותוך שעתיים שלוש ילדתי.
עכשיו אני חושבת על הלידה שהולכת וקרבה, עם נסיון הלידה הראשונה שמתחלקת לשניים, רוצה לידה מחוברת ואינטימית וקשובה לגוף. רוצה אוירה ואנשים תומכים, רוצה בטחון וכח. אני לוקחת כח מהחלק הראשון של הלידה שהיה בבית ויודעת שיש לי את היכולת (עם הכלים הנכונים) ללדת ככה, האיש מפחד מסיבוכים ולכן לא רוצה לידת בית (ראה יותר מדי מקרים בבית-החולים), ועדייו אני לא סוגרת את האופציה. חשבתי אולי על לידת מים או חדר לידה טבעי, אם באמת הבירוקרטיה לא נוזלת פנימה...ואפשר לצור את התנאים המתאימים. מתלבטת כן דולה או לא, רוצה בכל-זאת לעבור הנחיה ולקבל כלים טבעיים כדי להגיע חזקה ובטוחה. אשמח לשמוע מה הייתן ממליצות לי לבדוק, ואיך להמשיך מכאן. תודה על ההקשבה!