שינה כהפרעת קשב?

יש לי בעייה, אני נרדם בשיעורים.

זה נשמע רגיל, כולם נרדמים בשיעורים פה ושם. לא ישנים מספיק בלילה, השיעור משעמם, ועוד אלף ואחת סיבות.
אבל זה לא המצב. אני ארדם בשיעור לא משנה מה. גם אם אשן 24 שעות לפני.
באוירה לימודית המוח שלי פשוט נכבה.

נסיתי הכל.
נסיתי לעמוד, לשטוף פנים, לשתות מים, לשתות קפה, ללכת, לקפוץ, שכיבות סמיכה, מסיכת אבכ (במסגרת הצבא), אגרופים מהבחור שלידי, נסיתי אפילו לעמוד מחוץ לכתה על מנת להטעות את המוח שלי שלא יחשוב שאני בשיעור.
כלום לא עוזר. במקרה הכי טוב אני מתעורר למספר שניות ונרדם מיד.
איך שהשיעור נגמר אני מתמלא עירנות. מנסה לעצום עיניים לנוח ולצבור קצת כוחות לקראת השיעור הבא אך ללא הצלחה, בעוד שכשהשיעור הבא מתחיל אני שוב נרדם.
במהלך השיעור, בעודי רדום, **מתנהל לי בראש מאבק עיקש על לנסות להיות ער, ברמה שזה ממש מתיש**.
הבעייה מתרחשת לא רק בשיעור רשמי בכתה אלא גם במצבים לימודיים פחות שגרתיים כמו דיון לימודי בקבוצה על כר דשא.

זכור לי שבמהלך התיכון נרדמתי בכל השיעורים, אך אז לא יחסתי לכך חשיבות משום שלא נסיתי להיות ער.
לבעייה התחלתי ליחס חשיבות במהלך 3 שנות השירות שלי, שהתאפיינו בחודשים רבים של שיעורים במהלך קורסים שונים, בהם ניתן לספור על יד אחת את השיעורים שהצלחתי להשאר ער מתחילתם ועד סופם.

פניתי לפני שנה וחצי לנוירולוג שבדק אותי גופנית במקום והפנה אותי לבדיקות דם ומעבדת שינה. את מעבדת השינה לא עשיתי ושאר הבדיקות יצאו תקינות.

באוקטובר הקרוב אתחיל ללמוד באוניברסיטה, ואני חושש מתגובת המרצים לבעייה ומכך שאצטייר כבחור זרקן ולא רציני.

האם יש אפשרות שבעיית השינה שלי היא הפרעת קשב? ובין אם כן או לא, האם יש דרך לטפל בה?