בעייה בעצבים

שלום!
לפני כ שלוש שנים אבי נפטר ואמי,אני ואחותי נשארנו לבד אני הייתי בת 13 אימי בת 40+ ואחותי בת 19....
אחריי כשנתיים אחותי נכנסה לתאונה קשה הייתה בבית חולים כימאת שנה ואיבדה חצי רגל כמובן שכולם לכחו את זה קשה אבל היא התמודדה אם זה לא עברה דיכאונות עצבים וכל המצבים שאנשים במצבה אמורים לעבור היא כל הזמן צחקה וסיפרה בדיחות כי זאת הדרך שלה לשמור על מצב טוב....
אבל אימי כמובן לכחה את זה קשה ומאז מות אבי התחילו לה בעיות כל פעם שהיא דואגת מתחיל לכאוב לה הלב והיא מתחילה לנשום חזק ולפעמים כאילו להיחנק או לקפוץ בפיתאומיות או להוציא מן הגה של צעקה,לפעמים גם היא מאבדת שליטה בזמן עצבים וכשאנכנו רבות כמה פעמים היא כימאת זרקה עליי חפץ אני יועת שהפסיכיקה שלה לא תקינה והיא מודעת לזה וכולם אומרים לה אבל היא לא מוכנה ללכת לרופא כי אבי נפטר גם באשמת רופא,ואני לא יודעת מה לעשות ועכשיו התחלתי להבין ש גם לי יש בעיות דומות...
פעם כימאת ולא הייתי בוכה בכלל תמיד הייתי מאוד רגישה אבל עכשיו זה הרבה יותר גרועה כל דבר גורם לי לבכות ואם אני מתחילה לבכות בעיקבות עצבים אני מתחילה לנשום בכבדות,הידיים שלי מתחילות לרעוד (למרות שאני חייבת לציין שכשהייתי קטנה תמיד הייתי רועדת),ובכלל אני מתחילה להתפרץ ולהוציא מילים מהפה שלא הייתי אומרת במצב רגיל.
אמא שלי אומרת שיש לנו עצבים חלשים,רציתי לדעת מה בן אדם מומחה יכול להגיד על התופעות כאלו? האם זה באמת עצבים או שיש בזה משהו אחר שמחייב טיפול?