דיכאון

שלום

אל תתיאש. תמשיך בטיפול מדובר בתהליך. טיפול דיכאון זה כמו טפול בזיהום כלומר להרוג את החיידק וזהו.
חזור לרופא וספר לו על תחושתך.

עקרוני שתהיה בטיפול בשיחות- טיפול רק בתרופות לא מומלץ.

בצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

האם עצם העובדה שהשיפור במצב רוח החל,אומרת שהשיפור יכול להיות גם בשאר המאפיינים הדיכאוניים?

הוא אשר אמרתי. אז כנראה שהבנת אותי. מדובר בתהליך שלוקח זמן והוא הדרגתי. ואדגיש שוב,טיפול המבוסס רק על תרופות יציבותו פחותה לפי כל המחקרים במוכרים.


רק הוספתי לך עיקרון חשוב בטיפול. וראוי שתהרהר בו.

בברכה
ד"ר סמואל אליהו

ד"ר סמואל תודה על תגובתך אך לא ממש ענית לשאלתי הרגעת אותי בכך שהסברת לי שפסיכיאטר זה רופא עם השכלה בפסיכולוגיה ושהשד הזה לא נורא אני בהחלט אפנה לפסיכיאטר אתה רשמת בתגובתך נימרולוג אני הייתי אצל נירולוג לא נימרולג בבקשה ענה לי אם זה דבר חמור מה שבני עושה לציפורניים שלו הכרסום הזה עד שיורד לו דם זה ניתן לטיפול ללא כדורים?אני נורא מודאגת בבקשה אמור לי ממה זה יכול לנבוע אולי מהרטלין שהוא נוטל ? האמת שלפני זה התופעות האלו לא היו אצלו ומאידך לא אוכל לומר שהרטלין לא חולל אצלו פלאים בפן ההתנהגותי ובלימודים בבקשה ענה לשאלותי והאם אפשר להגיע לקלינקה שלך אם הילד להתיעצות?

כמובן שאין מה לדאוג. אחרת הייתי כותב.
חבל על הדאגות.
תפקיד הרופא המטפל למנוע מדאגות לעלות.
ולכן קשר ואמון ברופא כה מרכזיים בטיפול כל טיפול פסיכיאטרי גורם לחרדות.
סוגיות שהעלת הפיכות ואינן בגדר סכנת חיים.

חבל על האנרגיות השליליות והדאגות המטרידות ללא כל תכלית. לפעמים דאגות על זוטות באות במקום דאגות במקומות המשמעותיים. ולכן קשר משמעותי עם הרופא כה חיוני . וזאת הסיבה שבזמן תחילת מתן תרופה אנו ממליצים על מעקב צפוף ואף טיפול פסיכולוגי רצוף.

יש לדעת שאם יש סכנה ממשית אפשרית חובתו של הרופא להתריע ואף לבדוק זאת באופן פעיל ועירני. ובמקרה של הטיפול הנוכחי אין צורך בכך משום סיבה.

בהצלחה.