בן 7 עם התנהגויות מוזרות

שלום לך.

לבעייה נפשית ישנם ארבעה מרכיבים: ביולוגי (חוסר איזון כימי במוח), ריגשי , סביבתי, וגופני-פיסי (בעיות רפואיות "רגילות").

הטיפול התרופתי נועד כדי לטפל אך ורק במרכיב הביולוגי, וממילא (וזו גישתם העיקבית של הרופאים של הפורום) טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

יש אמנם פסיכיאטרים שמטפלים רק בתרופות (הם אמנם חייבים לעבור בכשרה לטיפול בשיחות, אבל אף אחד אינו יכול לכפות עליהם לטפל גם בשיחות), וזה פיספוס גדול.

פסיכיאטר טוב (כמו הרופאים של הפורום) ימליץ על טיפול תרופתי רק אם נראה לו על פי בדיקה יסודית ומקיפה שהוא נחוץ ומועיל, אבל ייתכן שהוא בכלל לא ימליץ על טיפול תרופתי.

אני בהחלט מבין את החשש שלך מפני תרופות; כמבוגר שלקח תרופות למשך זמן רב וסבל מתופעות הלוואי שלהן סבל קשה מאוד - אני ממש מבין את זה.

מסיבה זו, אני בגישה שרואה את הטיפול בשאר המרכיבים כעיקר. אני מאמין שחוסר האיזון הכימי, הוא תוצר של שאר המרכיבים של הבעייה ואינו מרכיב העומד בפני עצמו, וטיפול בשאר המרכיבים מביא לאיזון הרצוי. בכך אני חולק על הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה - אבל למען ההגינות - אין שום ניסויים שמוכיחים חד משמעית לכאן או לכאן.

עם זאת, ישנם מטופלים שרוצים דווקא טיפול תרופתי - וזו זכותם המלאה לטפל איך שנראה להם. וכל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ויש מטופלים שאינם סובלים מתופעות הלוואי של התרופות.

בסיכומו של דבר, כדאי ללכת, ולא צריך לחשוש מהתרופות. ניתן לכתחילה לומר בלי בושה שאתם מעוניינים בטיפול בלי תרופות (או לפחות לשאוף לכך). וממילא טיפול טוב באמת בשאר המרכיבים אמור להביא למצב שבו לא יהיה בצורך בתרופות.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב ההתנהגויות שאת מתארת מחייבות איבחון מקיף או אצל פסכיאטר ילדים או פסיכולוג קליני מומחה לילדים. חשוב לאבחן את הקשיים ולהתאים טיפול אם צריך . לא תמיד יש צורך בתרופות. בהצלחה