הדחקות

לנועה שלום,

נושא ההדחקות רחוק מלהיות פשוט.

קיים בנו כלי נפשי המאפשר לנו לחמוק מתחושות לא טובות. כדוגמא, מלהיות מוטרדים ממחשבות על המוות למרות שהדבר יודע וצפוי. שכיח כי משבר יגרום להצפה כאשר ניגע בנושא אישי רגשי "שאינו פתור" .אולם למרות הכאב מדובר במשבר דרכו וממנו אנו מתפתחים. העבודה הרגשית עם החומר הנדחק היא סוגיה שכל אחד מאיתנו מתמודד בדרך זאת או אחרת וכדוגמא בחלק מהחלומות. הליווי המצמיח מצריך לפרקים איש מקצוע מאחר שקשה לעכל לבד חוויות אילו.

קיים גם סוג אחר של מעין " הדחקה" וזאת ההכחשה כלומר האמירה שאני יודע בהכרה אולם איני רוצה לחוש זאת בחוויה. בהכחשה יש את כל יסודות העיוורון הנפשי וצמצומו למימדים אשר עלולים לחבל בעולם השיפוט. מדובר בצמצום עולם הנפש החווה כדי להפחית את מטען הכאב.

ואם נחזור לשאלתך, יש חרדות ודיכאונות בכל תהליך משבר התפתחותי בו קיימת חשיפה הדרגתית לחומר המודחק . כאמור , תחת הכאב שהוא מקרין קיים גם המפגש עם העולם המתוקן והאחר. כלומר , היכולת לקחת אחריות על חייך ולומר כי למרות הכאב שהיו מנת חלקך בעבר , הרי היום את יכולה לאמץ לעצמך כיום תפיסה חיובית ואופטימית. החלטה להשאיר את הכאב לעבר לחוש אותו ברכות היום ולומר שאת חיה כיום את חייך אחרת אולם נאבקת בעבר. ועל רגל אחת ניתן לסכם כי, זה סודו של השינוי.
כמובן שחרדות ודיכאונות הבאות מתוך דלדול רגשי וצמצומו בשל מנגנוני ההכחשה אינן מצמיחים ומגדלים הם רק מעמיקים את המצוקה והשבר.

יש לזכור כי יש לנו נטייה לחיות את העבר כאילו זה היה היום, היכולת האמיתית, החווייתית לזוז ולהפריד בין העבר להיום ,זאת אחת ממהויות קסם השינוי.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו.