איך מטפלים בנער שאינו רוצה טיפול?

האחיין שלי איבד את אימו ממחלה קשה כשהיה בן 5, תמיד היה מופנם ושקט אך כשנשר מהלימודים בכתה ט' נדלקה אצלנו נורה אדומה, מאז הוא מבלה הרבה זמן בחדרו, חסר מוטיבציה ו"עצלן", עסוק מאד במראהו החיצוני, בודק את פניו כל הזמן, פוחד מנשירת שיער שאינה קיימת, מאלרגיה למוצרי חלב שאינה מוסברת וכו, אציין כי תאבונו לא נפגע והוא אוכל טוב,לפני כחודש התגייס לצהל חדור מוטיבציה לשרות קרבי שמהר מאד פגה כשלא התקבל ליחידה מובחרת, מאז הוא מבלה הרבה בבית ואנו חסרי אונים, הוא אינו חושב שהוא זקוק לטיפול, כך שאיננו יודעים לאיזו מסגרת לפנות ואיך להביא אותו לשם, אציין שהוא קשור מאד לאחותו הגדולה ששימשה כאם מאז היותה בת 16, אך היא אינה מתגוררת בבית כבר וגם היא אינה יודעת מה לעשות, אציין עוד כי הוא חכם מאד ובאמתחתו תשובה לכל דבר ועניין! ניסינו טיפול אצל מספר פסיכולוגים אך הוא הלך לפגישה אחת והחליט שזה לא בשבילו. הוא נראה מצויין וחביב הבנות אך אינו יוצר קשר עם אף אחד או אחת חוץ מחבר צמוד אחד שגם איבד את אביו לפני מספר שנים והוא חבר ילדות שלו, אנא מה עושים, ואיך מתמודדים, ברור לנו שחייבים לעשות משהו, אך איננו יודעים מה?