דפרסונליזציה

שלום היי יום שני הזה הייתי אצל הרופא והוא אמר לי שיש לי דפרסונליזציה מאז שזה התחיל אני חי בחרדה תמידית חרדה גדולה מאוד ואני לא משדר לסובבים שלי קרבה והם רואים את זה כסנוביות כאילו אני לא רוצה אותם אני נורא משעעמם והמצב רוח שלי במינוס ככה שלאף אחד לא אכפת ממני אני חי לבד עם חרדה ומחשבות שליליות (בבקשה אל תגידו לי לקחת תרופות נוגדי דיכאון או חרדה כי זה לא ירפא אותי מהדפרסונליזציה ) אני מרגיש נורא מיותר בכל מקום שאני נמצא בו ואני רוצה לדעת מה הסיכוים שאני אצא מהדפרסונליזציה (אני בן 18) מאוד לא נוח לי עם עצמי ואפשר לראות את זה עלי אין לי מינימום של אהבה עצמית ובטחון עצמי וכבוד עצמי מה שגורם לכך שאני נורא מפחד מאנשים אולי יצחקו עלי ולדעתי באמת שיש על מה לצחוק כי אני מתנהג בצורה מוזרה , כמה זמן זה ימשך ? ישנה אפשרות לדעת ? מה אני צריך לעשות ? יש אפשרות שכל החיים אסבול מזה? האם בשביל שיבינו אותי אני צריך להסביר לכולם מה זה "דפרסונליזציה" ולהסביר לכולם שאני חולה נפש? אני מחפש קצת הכוונה מבעלי נסיון כמוכם כי אני אבוד לגמרי תודה רבה ..........האם שייך להיות בבית הספר במצב כזה או עלי להיות בבית עד שאבריא (אם זה יקרה פעם )? החברים לא מבינים מה קורה לי הם חושבים שאני סתם עושה את זה והם צועקים עלי ומבקרים אותי שאני "אנטי סוסייטי" דהיינו אנטי חברה , אין לי אהבה לשום דבר ,מה שעושה שללכת לאכול להתקלח לצחצח שניים דורש מאמץ גדול וריכוז רב ואני לא רואה את הסוף לזה , איפה הסוף ? אם ישנו , מתי אחזור לעצמי ולאהבות שלי?