ילד חרדתי

שלום, יש לי ילד בן 9.5 שמטופל כבר יותר כשנה וחצי ע"י פסיכולוג קליני בגלל בעיות חברתיות. די מוקדם בטיפול איבחן אותו הפסיכולוג כילד בעל רמת חרדות גבוהה ביותר, ולטענתו זה מקור הבעיות החברתיות שלו ובכלל. אני לא ממש יודעת איך מאבחנים חרדה, אך אני יודעת שיש לו בעיה קשה של אינטיליגנציה חברתית והוא מוצא את עצמו מבודד ומנודה כנגד רצונו כבר זמן רב, וזאת למרות שהוא ילד שאוהב חברה וזקוק לחברה, וזה אולי מה שמתסכל אותו יותר מהכל. הוא מנסה (ומצליח) להשיג תשומת-לב של ילדים אחרים בצורות לגמרי שגויות שמובילות ליותר כעס והרחקה שלו, מה שהופך אותו לילד מבודד ומתוסכל שמרגיש שכל העולם (כולל אני לפעמים) שונא אותו. בהחלט יכול להיות שמה שהוא חווה זה חרדה חברתית שמונעת ממנו לתפקד כראוי בסצינות חברתיות, אך אני לא מומחית בתחום כדי לומר זאת. מה שכן, מנהלת בית הספר שלו פנתה אלי היום ואמרה שבהחלט יכול להיות שהגיע הזמן לשקול טיפול תרופתי בחרדות שלו, כי המצב שלו רק מחמיר בכיתה. אני באופן עקרוני לא מאמינה גדולה בתרופות פסיכיאטריות, אלא אם אין מנוס, אבל אני מודאגת וכואבת את מצבו של בני וייתכן ובאמת זו הדרך היחידה. אין לי דרך לדעת. אני יודעת שאי אפשר לעשות אבחון פסיכיאטרי בצורה זו, אבל אשמח לדעת מה היתרונות והחסרונות של טיפול תרופתי בחרדות לילדים בגיל זה, ובאיזה מצב הן באמת האמצעי היחידי שנותר. בתודה, שרון.