חרדה ודיכאון של נער מתבגר בן 16

לאיתמר שלום

אכן שאלות נוקבות. אנסה לענות עליהן אחת אחת.

1.סל הבריאות אינו כולל פסיכיאטריה ולכן האחריות על מתן הטיפול מושתת על משרד הבריאות.
אין ההורים אמורים לשלם על האשפוז.

2.פרטי שם מתאשפז במחלקה סגורה מעבר לשבוע ימים מועבר ברשימה מיוחדת למשרד הבריאות המגיעה אף לצבא, בתנאים מיוחדים ניתן לפנות למשרד הבריאות ולבקש למחוק את הפרטים. מקומות עבודה או מקומות לימודים אינן אמורות להיחשף למידע זה. יש פקולטות כמו בית הספר לרפואה הדורשות חשיפת מידע רפואי. מקומות עבודה בעלי סיווג בטחוני הדורש בדיקת גורמי ביטחון גם הוא נחשף לחומר זה ומביא את סוגיית בריאות הנפש לעיון ,וכדוגמה שירות במשטרה או בבתי הכלא או תעשיה ביטחונית. כל החלטות המתוארות אינן תחת שיקול דעת גורמי הרפואה אלא של גורמי ממשל וחוק.

3. לגבי טיפול אינטנסיבי הנדרש כחלופת אישפוז: יש לפנות לגורם אחראי בקופה, כדוגמא פסיכיאטר ראשי של הקופה, ולבחון את האפשרות המומלצת. לעגמת נפשם של אוכלוסיות נרחבות הפסיכיאטריה אינה נכללת בסל הבריאות ולכן אין גם השקעה של הקופות בקידום תחום זה.

יש לזכור כי במקרה דנן יש עילא לפנות לביטוח לאומי לצורך מיצוי זכויות להכרה בגמלת נכות ילדים וקבלת גמלה שתעזור במימון הטיפול. כל המקדים הרי זה משובח מאחר והתשלום הינו ממועד שנה רטרואקטיבית מרגע בקשת ההכרה, במידה והזכאות תוכר. כך הדבר גם בקבלת נקודות זיכוי במס הכנסה.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

קוראים לי ליהי ואני בשנות העשרים המוקדמות לחיי. אינני מושכלת בנושא. הידע שלי הוא מהנסיון שלי -גם אני סובלת מדיכאון מגיל מאוד צעיר ולאחרונה מצאתי שיש לי גם חרדה חברתית. לפי דעתי אם הבעיה החברתית לא נפתרה כשהוא בטיפול כבר כשנה הפתרון שאולי יעזור הוא לעבור לבית ספר אחר. יכול להיות שהילדים שבבית הספר נטפלים אליו או שהוא לא מצליח להתחבר לאנשים שם. צריך לשאול את הילד את ההעדפה שלו. מאוד חשוב לתמוך בו בכל החלטה שיעשה. גם אם הוא לא מוצא את הרצון לדבר איתך על הסיבות. זוהי בכל אופן העצה שלי.

לליהי
תודה על עצתך.

יש להניח שאיש המקצוע בחן זאת. אכן הסיבה שאת מפרטת חשובה בהערכת מצבים אילו.
פיתרון כזה ללא במציאות המתאימה יכול לחבל, מאחר ויש ובבית הספר בו לומד הילד יש את החברים הנאמנים ביותר וראוי לא לנתקו מהם. שינוי מסגרת מחייב גם מאמץ שילוב ואין הוא קל תמיד.

ד"ר סמואל אליהו