מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- אבא שליג.30/03/2009
שלום.
אני לא יודעת אם זה כ"כ בעיה אבל אני מרגישה ממש ממש רע משום מה,ואני חייבת לפרוק את זה...
יש לי אבא,מוגבל שכלית..
ז"א...אין לו שכל של גבר בן 50,הוא חולה....
אני כבר רגילה לזה,אבל לפני כמה רגעים הוא דיבר איתי והוא אמר לי:"אני ראיתי אותו רץ לאוהל,יחף,בלי בגדים..."אני שאלתי...את מי?הוא אמר לי,את הבן שלי,ברוסיה.
ואני נסיתי להסביר לו שאין לו עוד ילדים,רק אותי ואת אח שלי,אמא שלי עשתה הפלה.
ולא יודעת מה היה לו,הוא כמעט בכה,ובזמן האחרון אני שומעת אותו בוכה לפעמים.
זה כ"כ מוזר לי,אין מה לעשות עם זה,אבל זה אבא שלי,ואבא שלי לא אמור לבכות,הוא גבר בוגר!!!
ואני מרגישה תחושת ריקנות כזאת מוזרה,דיכאון כזה,שאני צריכה להתמודד עם זה,זה עושה לי כ"כ עצוב בלב...אני מתביישת להגיד את זה אפילו...שכאילו יש לי אבא כזה:(
זה אולי הופך אותי לרעה,אבל אני פשוט לא יודעת איך להתנהג במצבים כאלה,ובגלל זה אני מרגישה ככה.כאילו אני לא רוצה שירגיש ככה!!!!!!אופ,אני מתוסבכת :(((((((((((((((((* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר כאב הנאגר בנשמה, נערה ואביה
ד``ר אליהו סמואל31/03/2009
ל-ג. שלום
אני מקווה שזה עזר לך במקצת לפרוק את הכאב שהצטבר . את מיטיבה לבטא את הכאב ,הוא חודר ועצוב.
העומס הרגשי מכביד ללא ספק. בגילך, אני מניח שיש לך סוגיות נוספות להתעסק – כמו קשרים בין אישים או סוגיות אחרות הקשורות להתפתחות אישית. ההתעסקות באביך מרוקנת את המשאבים הרגשיים הפנויים. הרגשות המורכבות על אביך לא עושות לך טוב, הן עצובות ואינן מחוברות לחיים של צמיחה והתפתחות.
גם הפנטזיה להציל אותו, שמה אליך תפקיד מהופך של בת המגדלת את אביה.
אין ספק שהתרוקנות דרך כתיבה או שיחה עם חברה- טובות לצורך השעה אולם אין הן משחררות מספיק כדי לאפשר לך לצאת לדרכך.
עצתי הכנה כי תפני לאיש מקצוע בעל הכשרה קלינית לצורך ייעוץ ויתכן גם לטיפול. דעי שיש גם מסגרות המטפלות בחינם, השאלה היכן את גרה. תתייעצי על כך עם יועצת בית הספר אולי גם עם עמותת ער"ן.
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
התקפי חרדה קשים אצל ילדה בת 12.5 בתקופת הקורונה
עצירות לבת 7 עם הורים גרושים
אילמות סלקטיבית אצל ילדה בת 6
אימפולסיביות ואלימות סלקטיבית בגיל 8
חרדות לילד בן 13
הפרעת קשב וחצי כדור רספירדל
זיכרון (?) של השתתפות ברצח וחרדה בעקבות זאת
מרשם לתרופה מפחיתת חרדה אשמח לחוות דעת
בן 8 שרצה לדקור את המורה והילדים בכיתה היום
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)







.jpg)
