איזון תרופתי

שלום לך שלומי,

אכן שאלה מורכבת. ריבוי תרופות אינו הפיתרון המומלץ אלא במצבי חוסר ברירה קיצוניים.
השילוב שאתה מתאר אפשרי, הוא מקובל באוכלוסיות בהם ההפרעה קשה במיוחד.

כפי שאתה כבר הבנת, יש אסכולות שונות בטיפול. יש גישה מדיקאלית, הרואה בכל הפרעה בליקוי במוח המצריך התייחסות תרופתית כימית, זאת גישה ביולוגית טהורה המבצעת צמצום של ההתנהגות האנושית למספר דפוסי התנהגות בעלי איפיון כימי מכאני רפואי ומציעה פיתרון תואם.
גישה אחרת היא גישה סביבתית הרואה את קשיי הילד בהקשר הסביבתי ומנסה לבנות סביבה התואמת את צרכי הילד כדי שמצבו יהיה נינוח יותר. יש בגישה זאת אמת רבה, אולם היא תמימה מאחר ותנאים אופטימאליים לצרכי הילד אינם קלים להבניה אף תחת הרצון האציל ביותר.

לכן רוב הרופאים מאמינים בשילוב הגישה התרופתית עם הגישה הסביבתית.

שאלתי האם היה ניסיון לזהות את צרכי הילד ולהבנות לו סביבה מתאימה.? לא נוכל להתכתב בפורום בתיאור הסביבה מאחר והנושא רחב עדין ורב דקויות. רמז לכך יהיה האם יש פער בין הסביבה הבית ספרית והבית.

לגבי המלצות אין אנו נוהגים להמליץ על אנשי מקצוע ספציפיים תת קורת גג זאת. אולם באם תתקשר אלי אישית אשמח להציע לך כמה שמות לפי איזור מגורך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו