מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שלום,אני19/02/2010
אני נערה בת 16. עד היום חוויתי בחיי הרבה מאד תגובות רגשיות קיצוניות - מצבי רוח משתנים, חוסר ביטחון עצמי מאד גדול, ויש לי גם קושי גדול לתת אמון באנשים. אני הרבה פעמים מרחיקה מעצמי אנשים שרוצים להתקרב, וכשהם רחוקים אני מאד עצובה. לעיתים מילה אחת וקטנה - יכולה לגרום לי להיכנס לדיכאון במשך חודש שלם, ומילה אחרת - לגרום לי לחייך עד סוף השבוע.
קשה לי להישאר יציבה מהבחינה הזאת. וחוסר הביטחון שלי גורם לי להיות פחדנית, ולעיתים אני גם מסתגרת ולא מסוגלת לדבר עם אנשים אחרים. בנוסף לכך יש לי תחושת פחד מתמדת שאנשים פתאום ישנאו אותי ושלא יישארו לי חברים, או שאנשים שונאים אותי כבר עכשיו. בנוסף לכך אני מאד ביקורתית כלפי האישיות והמראה שלי.
אני לא יודעת אם כל זה זה חלק מגיל ההתבגרות או לא, אבל הרגשות האלה מפחידים אותי מאד, ורציתי לדעת אם יש צורך ללכת להיבחן אצל פסיכולוג...
גם קראתי במקרה לפני כמה זמן את זה:
"הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות קבוע, מצבי רוח משתנים, ופגיעות קבועה ביחסים בין-אישיים, המתבטאת בחוסר ביטחון אישי, קושי לתת אמון באחר וחרדת נטישה"
ולכן החלטתי לפנות פה לפורום לעזרה.
בתודה מראש:
אני* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר רצוי תמיד לדבר עם איש מקצוע
ד``ר אליהו סמואל21/02/2010שלום,
את מתארת הלך נפשי עצוב.
לא רצוי להתבשל לד בתחוושת אילו. אפשר לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר ילדים ונוער
יש לדעת שפסיכיאטר לאחר הכל הוא רופא פסיכולוג. - הרופא זה לא הפיתרון של בררת מחדל , לאחר שהפסיכולוג התיאש.
לעיתים כדי לפנות לרופא פסיכולוג( פסיכיאטר) לצורך העמקת ההערכה.
והעיקר דעי שיש אפשרות לעזור לך. ותגובותיך הן מעבר לתחושות גיל ההתבגרות.
בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
התקפי חרדה קשים אצל ילדה בת 12.5 בתקופת הקורונה
עצירות לבת 7 עם הורים גרושים
אילמות סלקטיבית אצל ילדה בת 6
אימפולסיביות ואלימות סלקטיבית בגיל 8
חרדות לילד בן 13
הפרעת קשב וחצי כדור רספירדל
זיכרון (?) של השתתפות ברצח וחרדה בעקבות זאת
מרשם לתרופה מפחיתת חרדה אשמח לחוות דעת
בן 8 שרצה לדקור את המורה והילדים בכיתה היום
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)







.jpg)
