היפוכונדריה, דיכאונות, הצילו..

שלום, קוראים לי אלכס, ואני בת 17.

מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי מתמודדת עם דכאונות, ונטיות אובדניות.
בגיל 14 נאנסתי.
הדכאונות ונסיונות ההתאבדות התחילו לפני.
מעולם לא ביקרתי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר
כעת ,עברתי שינוי משמעותי בחיים, והבנתי שאני אוהבת לחיות ,
הנטיות האובדניות נעלמו, וכעבור זמן מה התחילו אצלי תסמינים
של היפוכונדריה, כל כאב קטן מתבטא אצלי בתור מחלה סופנית,
זה גורם לי להתקפי חרדה קשים.
אני חייבת לציין שבעבר היו לי הפרעות אכילה,
וחתכתי את הורידים. מתוך רצון לפגוע בעצמי.
הרצון לפגוע בעצמי מעולם לא עבר, אבל כעת אני משתדלת להתמודד איתו.

אני יודעת שתופתעו מהעובדה שלא הייתי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר,
ותמליצו לי למצוא עזרה במהירות,
הבעיה שלי היא שהמשפחה שלי נגד.
ניסיתי לדבר איתם על טיפול פסיכולוגי, וזה מאד הרגיז אותם.
הם רוצים שאני אתמודד עם הבעיות שלי בעצמי, ולא אהיה תלויה באף אחד.
הם צודקים, אבל אני מתחילה להיכנע ולא עומדת בזה יותר.

האם יש דרך לעבור טיפול פסיכולוגי\פסיכיאטרי אנונימי?
אני מניחה שאם אני אבקש, המטפל לא ייספר להוריי, אבל שמעתי שהטיפולים מאד יקרים, ואני לא יכולה לממן אותם לעצמי.
לא משנה מה תגידו, שום דבר לא יגרום לי לספר את כל הדברים האלו למשפחתי.

בנוסף להכל, אני מתגייסת בעוד שנה, ויש לי פחד להיות רחוק מהבית, בסביבת אנשים לא מוכרים. האמת שבגלל הפחד הזה ,לא יוצא לי לצאת עם חברים, כי אני לא מצליחה להכיר אף אחד, ולא משנה כמה אני מנסה, ברגע שאני נמצאת בחברת אדם חדש, אני נתקפת בחרדה ושותקת, או בורחת. אני מפחדת שיהיה לי קשה בטירונות, ושאני לא אסתדר בצבא, אני רוצה לשרת, רציתי ללכת אפילו לקרבי, אבל הפחד הזה עוצר אותי.

אנא, תעזרו לי.