זוגיות ולופוס

מחלת לופוס/זאבת היא מחלה כרונית -ממושכת. מטרת הטיפול היא לשמור את המטופל בהפוגה וללא סימנים של מחלה. דבר זה קל יחסית ככל שהמחלה קלה יותר.
הטיפול במחלה קלה כולל פלקווניל- תרופה שהיא יעילה ומותר לקחת בהריון ובהנקה.
כל חולת לופוס צריכה להיות בהפוגה בזמן כניסה להריון ולהיות במעקב במרפאה להריון בסיכון גבוה. בדרך כלל אין בעיה להיכנס להריון.
בהצלחה.

ראשית, תודה על התגובה המהירה, יש לי מס' שאלות נוספות המטרידות.
האם יש קשר ישיר בין המחלה לבין אנמיה ובעיית חלבון?
כניסה להיריון זה משהו אחד, אך האם כל נושא ההפריה לחולות לופוס, לא עלול להיות בעייתי מדי? יש לי חשש שהטיפול ההורמונלי ייצור בעיות ויעורר את המחלה.
והאם ככל שהזמן עובר, בהכרח הדבר מעיד כי המצב יתדרדר (אפילו קלות), או שיכול להיות למצב שגם עד גיל מאוחר המצב יישאר כמו שהוא, חרף השנים העוברות.

אני מתנצל על השאלות הרבות, פשוט מדובר בהחלטה שיכולה להשפיע על כל העתיד שלי ואני באמת מנסה להבין לתוך מה אני נכנס, לדעת שאוכל להיות שם כל כולי, לשם זה חשוב לי לדעת מה עומד בפני, הכל מהכל.

אנמיה ובעית חלבון יכולים להיות חלק מהמחלה.
הפריה בחולי זאבת בעייתית אך אפשרי. קיימים דרכים היום שאינן מצריכות שילוב עם מינון גבוה של הורמונים.
לא ניתן לנבא איך יראה המחלה בהמשך.מחלקה קלה יכולה להשאיר קלה לכל החיים או יכולים לפתח גם מחלה קשה.
בהצלחה!

אני חולת לופוס בת 41 נשואה כמעט 13 שנה.
כיום יש לי 3 ילדים, שניים מהם מטיפולי פוריות במשך 8 שנים
הקשיים בפוריות לא היו קשורים ללופוס אך אין ספק שההורמונים לא תורמים להרגשה
מה שחשוב לי לאמר לך זה שבשנים האלו היו תקופות טובות והיו תקופות קשות. בעלי תמך ועזר ולפעמים זה בהחלט לא היה פשוט הסיבה היחידה שהוא עשה את זה היתה בגלל שהוא אוהב אותי. אם יש לך ספק אל תיכנס לנישואים שבהם אתה לא מקבל את אשתך עד הסוף. זה יהיה קשה עכשיו אבל פחות קשה לעומת ההחלטה לנטוש אותה בעוד כמה שנים עם ילדים. תחשוב על זה שלכל אשה יש קשיים ואתגרים כמו שגם אתה מביא אתך מטען. מצד שני קשה למצוא בן זוג שאוהבים וחושבים על עתיד משותף איתו.
אני מאחלת לך כל טוב.

הי דפנה,
ממש מודה על התגובה (למרות פרק הזמן שעבר).
בחרתי להמשיך הלאה, בצער רב, והייתה תקופה מאד קשה להתמודדות, אף פעם לא קל להתמודד עם שברון לב, בטח כשאתה שובר לעצמך.
מקווה שלקחתי את ההחלטה הנכונה, כנראה שזה מסוג הדברים שלעולם לא אדע.

מאחל לך בריאות ואריכות ימים, את גיבורה אמיתית בעיני ואני מעריך את היכולת שלך להגיב בכזו צורה אובייקטיבית ונטולת ביקורת, לא מובן מאליו.

אשמח מפעם לפעם לשמוע איך את מרגישה, פיתחתי רגישות גדולה למחלה.