עוד שאלה

פופה היקרה,
אנסה לענות לשאלותיך אחת לאחת.
לגבי הפסקת הטיפול לאחר כמה שנים, אם האבחנה של דלקת מפרקים היא ברורה, בדרך כלל צריך להמשיך ולטפל והפסקת הטיפול עלולה לאפשר התלקחות של הדלקת. יחד עם זאת יתכן מאד שיהיו שינויים בטיפול על פני השנים - יתכן שיהיה כדאי להחליף את התרופות הנוכחיות בתרופות אחרות, אם בגלל שיעילותן של הנוכחיות תפחת או שיהיו תרופות טובות יותר. יש גם מקרים שבהם לאחר שנים הדלקת נרגעת וניתן להפסיק את הטיפול אבל גם אז צריך להמשיך ולעקוב ולהיות מוכנים לחדש את הטיפול אם יש התלקחות.
לגבי הטיפול הנוכחי, המטרה היא בהחלט להוריד בהדרגה את מינון הפרדניזון ולהפסיקו בסופו של דבר ואת זה אמור לאפשר הטיפול עם התרופה ארוכת הטווח - במקרה שלך פלקווניל. אם לאחר 3 חודשים או יותר של פלקווניל לא מצליחם לרדת במינון הפרדניזון יתכן מאד שהפלקווניל אינו מספיק וצריך לחשוב על מעבר למטוטרקסאט - אשר בהחלט יכול לעזור במיקרים כאלו ולאפשר את הפסקת הפרדניזון.
לגבי שאלתך על פעילות של נשים החולות בדלקת מפרקים בהחלט יש חולות רבות אשר מסתדרות מצויין עם הטיפול - לאחר מציאת התרופה הטובה ביותר (לעיתים תוך שימוש בתרופות ביולוגיות) ויכולות לתפקד בצורה מלאה בבית ובעבודה.
לגבי הצילומים: צילומי רנטגן אינם מראים שינויים אלא לאחר מספר שנים בדלקות מפרקים. לכן צילומים תקינים בתחילת המחלה אינם שוללים את האבחנה. הסיבה לביצוע צילומים בשלב המוקדם היא בעיקר לצורך השוואה בהמשך כדי לראות אם מופיעים נזקים.
לגבי הברך, אם הדלקת נשלטת יש לצפות לשיפור בטווח התנועה אבל לפעמים לאחר תקופה ממושכת בה היתה הגבלה בטווח התנועה יכול להיוותר קושי - ועל זה אפשר לעבוד במסגרת של פיזיותרפיה.