סיורגן

טרזה שלום,
בעיקרון האבחנה של מחלת סיוגרן כמחלה ראשונית (כלומר באותם מקרים בהם היא אינה משנית למחלה אחרת כמו דלקת מפרקים שגרונתית) מתבססת על משלב בין ששה תחומים:
1. הרגשה של יובש בעיניים, המדווחת על ידי החולה וכוללת דיווח על שימוש ממושך בטיפות עיניים
2. הרגשה של יובש בפה, שתיית נוזלים כדי להקל על הבליעה, נפיחות של בלוטות רוק
3. סימנים אובייקטיבים (להבדיל מתלונות) של יובש בעיניים כמו בדיקת שירמר חיובית (בדיקה המודדת את קצב הפרשת הדמעות)
4. ממצאים פתולוגיים מתאימים בבדיקת ביופסיה של בלוטת רוק
5. ממצאים אובייקטיביים המעידים על מעורבות של בלוטות רוק כמו מיפוי חיובי של הבלוטה, בדיקת סיאלוגרפיה (בדיקה המדגימה את צינורות הרוק ומראה חסימות, היצרות וכו)
6. נוכחות של נוגדנים אופייניים כמו antiRo/ antiLa
יש לשים לב לכך ש- 1 ו - 2 הם תלונות סובייקטיביות, ושאר הקריטריונים הם אובייקטיביים.
לא כל הקריטריונים הללו חייבים להתקיים כדי לאבחן מקרה של סיוגרן. אבל:
צריך שלפחות 4 או 6 יתקיימו, כלומר או סימנים בביופסיה או נוכחות של נוגדנים. (במילים אחרות לפחות 3 מהקריטריונים האובייקטיבים צריכים להתקיים).
בשורה התחתונה - לא מומלץ לאבחן את מחלת סיוגרן רק על סמך התלונות הסובייקטיביות של יובש בעיניים ובפה (יש סיבות אחרות ליובש) ורצוי מאד לקבל תמיכה אובייקטיבית. התגובה לסטרואידים איננה קריטריון אבחנתי מכיוון שמחלות רבות מגיבות לסטרואידים.
למרות כל זאת כמובן יש להפעיל שיקול דעת קליני ומי שיכול לעשות את זה הוא ראומטולוג שבודק את החולה ומכיר את מכלול הנתונים. המידיע הנ"ל הוא מידע כללי בלבד.
סליחה על ההסבר המסובך...