המשך לתסמונת התשישות הכרונית

נדב שלום,
כפי שציינתי, ההבחנה בין המצבים הללו אינה חדה ואצל חולים רבים קיימים סימפטומים המתאימים לשתי ההגדרות. כאשר התייחסתי למצב הדומה לפיברו התכוונתי למצב קליני שאינו עונה על מלוא ההגדרות הפורמאליות של פיברומיאלגיה אך מספיק קרוב לכך עד שכדאי לנסות את הטיפול המקובל לפיברומיאלגיה. יש אמנם מצבים אחרים המייצרים סימפטומים דומים (לדוגמא: תת פעילות בלוטת התריס).
מבחינת הטיפול, כאשר הכאב הוא מרכיב מרכזי, יש מקום לשימוש בתרופות המשפיעות על הולכת כאב במערכת העצבים המרכזית כמו ליריקה. אין הוכחה לכך שתרופות אלו עוזרות לתשישות כרונית לכשעצמה. תרופות מעוררות כמו פרוביג'יל עשויות להועיל בתשישות כרונית, אך יעילותן לא הוכחה בצורה מבוקרת.
לגבי הצפי לשיפור, שיפור עשוי להופיע בשני המצבים אך קשה לדעת מראש מי הם החולים שישתפרו בצורה משמעותית. הנכון הוא שבפיברומיאלגיה יש נתונים יותר מבוססים לגבי הימשכות הסימפטומים משך תקופה של עד 7 שנים.