שאלה לגבי הכאב של שיגדון

רוברטו שלום,
הטיפול ב - GOUT מתחלק בין הטיפול בהתקף החריף לבין הטיפול המניעתי שאחריו. בזמן התקף צריך להשתמש בתרופות נוגדות דלקת בעלות פעילות מהירה וקצרה. תרופות מקבוצת ה - Non steroidal anti inflammatory drugs (תרופות שאינן סטרואידים) הן בשימוש רחב בהקשר זה. לדוגמא ארקוקסיה במינון גבוה יכול להיות פיתרון יעיל בזמן התקף חריף וגם תרופות ותיקות יותר כמו וולטרן יעילות מאד. בנוסף ניתן להשתמש בכולשיצין אבל אז צריך מינון יחסית גבוה. מקובל לקחת כולכיצין בשמן התקף חריף כל שעה - שעתיים, עד שההתקף חולף או עד שמופיעות תופעות לוואי, שהן בעיקר שלשולים.
לאחר ההתקף החריף, שלרוב מסתיים (עם טיפול) תוך יום - יומיים, צריך להמשיך בטיפול מונע בכולכיצין במינון נמוך יותר, ובמקביל לבדוק את הרמה של החומצה האורית. חומר זה הוא שגורם להתקפים של GOUT ואם רמתו גבוה מידי יש לנסות להוריד אות הרמה - אם על ידי דיאטה ואם על ידי שימוש באלופורינול - תרופה המעכבת יצירה של החומצה האורית.
כל זה נכון כמובן במידה ואכן מדובר ב - GOUT, וכדאי כמובן להבדק על ידי ראומטולוג על מנת לאשר את האבחנה.

השאלה שלי היא האם אני אמור להיות מודאג בקשר למשך תקופת הכאב? (מעל שבועיים) והאם העובדה שאני הולך ברגל למרות שכואב לי מאוד משפיעה על זמן הריפוי.

בקשר לחומצת השתן בדם היא אכן גבוהה מאוד. 10.2 כשהרגיל הוא 5-7.
אני בדיאטה מהרגע שגיליתי מה יש לי (חתכתי אלכוהול, בשר, משקאות תוססים ובעצם אני אוכל כבר כ-10 ימים רק ספגטי עם רוטב עגבניות עם הרבה שום ובצל לא מטוגנים).
אני לא שמן למרות שאני קצת מעל הממוצע במשקל אך רמת השומן בדם והכולסטרול גבוהים.

רוברטו שלום,
יתכן שמשך הכאב הארוך נובע מכך שלא קבלת טיפול מתאים בתחילת ההתקף. התקפים בלתי מטופלים של GOUT עלולים להמשך שבועיים. כדאי לקבל טיפול ספציפי ולסיים את ההתקף בהקדם. ההליכה אינה גורמת נזק בלתי הפיך אבל עלולה להחמיר את הכאבים.
לגבי רמת החומצה האורית (חומצת השתן) בערכים כל כך גבוהים יתכן מאד שתצטרך גם טיפול באלופורינול בנוסף לדיאטה.

על תשובה עניינית.
עזרת לי מאוד.
לצערי אני צריך לחכות עוד כחודש עד שאני אראה רופא אמין ובנתיים נתת לי תשובות.

שוב, תודה רבה.

יישר כוח.