האם יש קשר בין אפילפסיה לטראומה?

מגיל שש אני סובל מפרכוסים חלקיים פשוטים עם סמפטומים אוטונומיים ונפשיים. לעיתים רחוקות זה התפתח לטוני-קלוני.
ללא יכולת להסביר את עצמי בתור ילד, מצאתי את עצמי עובר שוב ושוב פרכוסים פשוטים עם הכרה מלאה. ומתוך התמודדות הייתי מתבודד מסתגר ומתרחק מאנשים בזמנים של התקף - בין10 ל20 ביום. התרופות היו תומכות ועוצרות את ההתקפים אבל מידיי פעם הם היו חוזרים ללא הכנה ותוקפים עם מלוא כוחם. בהווה זה לא היו לי התקפים כבר 11 שנה.ובכול זאת ככול שהזמן עבר אני שם לב לתפוס התנהגות שיש בי שמדאיג אותי מאוד. הלכתי למומחה בקשב וריכוז וככול שאני והוא ישבנו וניתחנו והתמודדתי. הגענו למסקנה שההתנהגות שלי בחברה ובסיטואציות בחיים הם התנהגות של אדם בטראומה - לאורך שנים ובלי בכלל לשים לב. אני סובל ממתח פנימי שאני רגיל אליו ולא שם לב אליו בכלל. המטפל טוען שזה מחינוך ההורים ואני מתחיל לחשוש שמדובר גם במאות ההתקפים שהיו בילדותי והתפתחותי עם השנים.

השאלה שלי אם יכול להיות קשר בין סוג האפילפסיה הזו וטראומה.