מה עובר עליי?

היי,
אני חדשה בפורום. הגעתי אליו תוך כדי ניסיונות להבין מה עובר עליי...
אני בת 30, אפילפטית מגיל 6 מסוג פטיט מל.
ביחס לאפילפסיה אני מרגישה מעט חצויה - מצד אחד מדובר באפילפסיה אך מצד שני אני מרגישה "לא חלק מקבוצת החולים במחלה" כיוון שמדובר יחסית בדרגה נמוכה של המחלה שמתבטאת בסך הכל בניתוקים כשאני אפילו לא יודעת שהם מתרחשים... התחושה שהיתה לי לאורך השנים ביחס למחלה היא שזה משהו מאוד שולי בחיים שלי, שאפשר להתעלם ממנו ושאין לו שום השפעה על החיים שלי.
עכשיו, כשאני שנה ועשרה חודשים אחרי לידה, כשאני בקושי ישנה 3 שעות רצוף בלילה כי תמיד יש משהו עם הילד... (אם זה אסטמה שהורסת עוד יותר את הרגלי השינה הממילא קשים שלו), כשאני ירדתי במשקל ובתאבון, כשאני עובדת בעבודה תובענית מאוד, כשאני מרגישה שהכל סוגר עליי ושאף אחד לא מבין אותי, כשאני פשוט מותשת (!!!) - אני תוהה אם יש לזה קשר ל"כמעט אפילפסיה" שלי או שפשוט מאוד - יש לי סיבה אמיתית להרגיש שהחיים שלי היו קשים (ילדות לא פשוטה במהלכה נאלצתי די לגדול לבד ולהתבגר מהר) ונהיו יותר קשים.... מה קורה לי? מה עושים? אולי אם אחליף עבודה/מקצוע הכל יסתדר?