הורים לא מקבלים

שלום

אני מחפש פורקן אולי גם ייעוץ, לבעיה שמטרידה אותי כבר ארבע שנים...
אינני חולה אפילפסיה אך ארוסתי כן.

הטעות הגדולה שעשיתי הייתה עם הוריי שסיפרתי להם שהיא חולת אפילפסיה
שבועיים לאחר שהתחלנו לצאת, זה לא הפריע להם שאני והיא יוצאים אך ככל שהזמן
עבר וזה נהיה יותר רציני הורי החליטו שהמערכת יחסים שלי עם אישה חולת אפילפסיה
לא מקובלת עליהם ושהם יכולים ליכפות עלי את רצונם.
באותו זמן בערך אבי הפרמיטיב הפסיק להתייחס אליה ואפילו הפסיק להגיד לה שלום כשהיא נכנסה אלי הבייתה.
אחרי שנה הגיע הפיצוץ, ברחתי מהבית לכמה ימים ולא רציתי לחזור הלכתי אליה וסיפרתי לה את הטעות שעשיתי(היא לא ידעה שההורים שלי יודעים על כך שהיא חולה).
מאז ועד היום ארוסתי שאיתה התארסתי לפני כחצי שנה לא באה אלי הבייתה(שלוש שנים) לא מעוניינת לשמוע מהם ואף סולדת מהם, כמובן שאפשר להבין.
הורי גם כן לא מקבלים לא רוצים לקבל ובעצם רק מנסים להקשות עלי את החיים.
אני תקוע כבר שלוש שנים בסיטואציה הקשה הזו ואני לאט לאט מגיע לנקודת שבירה.
אני לא אפרד ממנה ולא אתן להם להגדיר לי את חיי אך אני נהיה מיואש יותר ויותר מהמצב הזה. הדבר שהכי שובר אותי זה חתונות של חברים שאני רואה את ההורים שלהם בחופה כל כך מאושרים ואני חושב על ארוסתי על ההשפלה שהיא עברה על הכאב שנוצר במערכת יחסים שלנו ועל כך שאני יודע שאני בחיים לא אראה את ההורים שלי מאושרים מתחת לחופה, האמת היא שהם גורמים גם לי לסלוד מהם.
אני תוהה לעצמי האם אני היחיד שעובר דבר כזה? או שיש עוד חולי אפילפסיה ובני זוגיהם שסובלים ככה מההורים שלהם כמו שאני סובל משלי.