אפילפסיה רולנדית והשיקול האם לטפל

היי ותודה רבה מראש על הזמן ועל הסיוע (-:

בינואר השנה קיבל בננו ( כיום בן 10 ו- 4חוד') התקף ראשון זמן קצר לאחר שנרדם בלילה, התקף אשר עבר הכללה ואיבוד הכרה לכ-2 דקות. מאחר ומדובר היה בפרכוס בודד המליץ רופא הילדים שלמזלנו הוא גם נוירולוג ילדים, להמתין עם הטיפול. בחודש יוני היה התקף נוסף, התקף מוקדי וקליל בהרבה מהראשון. לאחר אי אי ג'י עם תסמינים רולנדיים ואמ אר איי מוח שיצא תקין - אובחן בננו כסובל מאפילפסיה רולנדית. לדברי הילד היה לו התקף פוקאלי נוסף שהעיר אותו לפני כחודש וחצי מן השינה - כאשר הוא סיפר לנו על כך רק למחרת. לדבריו חש בהתקף קל אשר העיר אותו מהשינה ואשר חלף זמן קצר לאחר מכן והוא שב ונרדם.

בעקבות זאת לפני חודש וחצי התחלנו טיפול באוספולט 200 גרם ( חצי בוקר חצי ערב ) והילד שהיה פרח מדהים, בעל כושר גופני נדיר ואלוף בפעלולי אופניים מתעייף מכל מאמץ ולו הקל ביותר, מתנשף וסובל מקוצר נשימה ותשישות. הלב נקרע לראות אותו ככה.
אנו קוראים כי יש דוקטורים ופרופסורים אשר מאמינים כי אין צורך לטפל באופן מוחלט באפיפלסיה רולנדית וכי הדבר קשור בתדירות ההתקפים, חומרתם, וכו,
וכי לא פעם באפילפסיה מסוג זה הסיבה למתן התרופות היא רק החרדה של הילד או של משפחתו מהישנות ההתקפים.
האם הדבר נכון ? האם לא חובה לטפל ברולנדית ?
האם מאחר ומדובר בהתקפים ליליים אנו יכולים להירגע או שההתקף יכול לבוא גם בבוקר ואז הילד 'חשוף' ולא מטופל ?
ואם אכן קיים סיכון גם ב'רולנדית' מדוע ממליצים חלק מהרופאים כי אין צורך לטפל ?

נשמח להפסיק את הטיפול.... נשמח מאוד מאוד. אולם אנחנו כמובן 'הולכים' עם הנוירולוג ילדים שאומר שלאחר מקרה שני נהוג להמליץ לטפל.
מצד שני הילד נובל ואולי אין צורך לטפל בכך בכלל, ואנחנו רק הורסים לו את הילדות עם כדורים.
( איננו רוצים להעבירו מסע של חיפוש אחר כדור אחר - כי הבנו שהטגרטול ואחרים אפילו עדינים פחות מהאוספולט ..... )

המון תודה.... וסליחה על האורך. תודה !