עבודה

שלום לך,

קראתי את ההודעה שלך ולא ציינת האם בעבודה שלך יש צורך בתצהיר על מצב הבריאותי שלך או לא.

ואם כן, השאלה שנשאלת האם העובדה שאתה חולה אפילפסיה בכלל רלוונטית לאותה עבודה?

לצורך העניין - במידה ומדובר בעניין של בטחון - אבטחה הרי שלעובדת היותך חולה אפילפסיה ישנה משמעות בריאותית ואף סכנה גם לך - לבריאותך וגם לאופן תפקודך במצב חרום.

במצב כגון זה שציינתי לעיל עלינו חלה החובה לדווח ולעדכן על דבר היותנו חולים ולהשאיר את ההחלטה למעסיק לחליפין לפנות לרופא המטפל ולקבל את אישורו לעבודה מעין זו.

לצערי, אנחנו מוגבלים ועלינו להשלים עם זה שעבודה בסביבה לחוצה, מחסור בשינה גורמים להתדרדרות של המצב שלנו ואיננו יכולים לדעת מתי המחלה תחליט שוב לפרוץ במלוא העוצמה אם בכלל.

באשר לשאלתך, במקרים בהם מדובר למשל בעבודה פקידותית, מכירות, מלצרות או כל עבודה אחרת שאיננה מהווה סכנה לך ולסובבים אותך אינך חייב לספר על דבר היותך חולה במחלת האפילפסיה.

ההיפך הוא הנכון, במקרים כאלו אתה זכאי להעדפה מתקנת (אך בוא לא נסמוך על המעסיק) ופשוט אל תספר - כי אנחנו אנשים רגילים שחולים בעוד מחלה מיני רבות, חלקם חולי לב, חלקם בעלי רמת סוכר גבוה, כולסטרול ועוד ועוד....

אם אתה תתייחס למחלה כדבר של כך גם המעסיק יתייחס אליך .

בהצלחה.

אני לא יודע על איזו עבודה אתה כותב. שים לב שבעבודה פקידותית,אצלי הרוטינה בעבודה משמעית. גם משמרות הלילה לא מומלצים, לדעתי, אלא אם כן אתה ישן מספיק ביום. הלילה הופך ליום וצריך לתאם את נטילת התרופות. במיוחד לא לעבוד בעבודה מלחיצה ומעצבנת. בהצלחה.

האם בבדיקות שמבצעים לך ניתן לראות אפילפסיה?
האם אתה מדווח על שרות צבעי(בדיקת פרופיל)?
אם התשובה היא לא אז אל תזכיר את המחלה.
גם אני כרגע מרגיש טוב ועובד בחברה ואיני מזכיר את המחלה
מניסיון אני יודע שברגע שמזכירים רוב הסיכויים שהיחס ישתנה....

כנראה שאתם לא לוקחים בחשבון מה יהיה אם וכאשר יהיה התקף בעבודה, ואז יתנערו מאחריות. אז עדיף למסור את הפרטים, בבחינת Take it or keave it. , כלומר: אם ירצו אותך יקבלו אותך, אבל חייבים להודיע, גם על מנת שיידעו מה לעשות אם ח"ו יקרה משהו ולא ישייכו את זה למשהו אחר. בהצלחה. (אני עבדתי במשמרות 31 שנה במשטרה!)

אסור להודיע למעביד שאתה חולה אפילפסיה - כבר קרה לי מקרה שבעבודה בה הודעתי למנהל על המחלה לפני , המנהל פיטר אותי ואמר שזה בגלל ההתקפים(מלאים) והוא לא מוכן לקחת אחריות
מאז הורדתי את מינון התרופות מ-3 סוגים ל-1 וההתקפים הפכו ממלאים לחלקיים

מניסיון במקרה שחטפת בעבודה האנשים שם חושבים את המקרה הגרוע ביותר(התקף לב או כל דבר אחר) וישר מזמינים אמבולנס וכמובן אתה נאלץ לדווח על המחלה, ובמקרה זה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות זה פיטורין(שמבחינה זו אין לך מה להפסיד כי אם היית מדווח על המחלה לא היו מקבלים אותך)

וגם התחלתי לקחת את התרופות בתזמון שונה, חלק בבוקר חלק בערב וחלק כשעתיים לפני הדבר המלחיץ(כל אחד יודע מה מביא לעצמו לחץ) וכך הצלחתי להוריד את ההתקפים ברמה מאוד גבוהה(וגם ההתקפים שאני חוטף כרגע הם רק סחרחורות הדומות לניתוקים - סוג של חוסר התמצאות בסביבה כשאתה עירני לגמרי)

אם תחלק את זמן לקיחת התרופה ל-4 לדוגמא תיקח בבוקר אחד ועוד פעמיים בזמן העבודה סביר להניח שבזמן העבודה לא תחטוף(אם העבודה מצריכה חוסר שינה ולחץ אז רוב הסיכויים שבשיטה זו תחטוף כמה שיותר מאוחר בזמן היום אם בכלל)

שלום דני,
אני מנסה להתקבל לעבודה במשטרה כי למדתי קרימינולוגיה וזה מעניין אותי וכל פעם מחדש מקבלת דחייה (כבר בין שלוש לארבע פעמים). הם יודעים שאני אפילפטית (ניתוקים למספר שניות). רק אם אתה מעוניין לשתף, הייתי שמחה לדעת איך התקבלת לעבודה שם כי בפעם האחרונה הם החזירו תשובה אחרי חודשיים ולדעתי הסתכלו על התיק הרפואי וראו פרופיל 45 וזו הסיבה לדחייה. אני עומדת בכל הפרמטרים האחרים שלהם ולא רואה סיבה אחרת לכך שהם לא מזמנים אותי לפחות למבחני מיון. תודה

מצטער על האיחור בתשובה. כשהתקבלתי לא סבלתי, או לא ידעתי, כי לא היו לי התקפים. בגלל עבודה מאומצת ביום מסויים, קבלתי התקף (שלא נדע מצרות: באוטובוס בדרך הביתה, וגם פרקתי כתף). הרופא המשטרתי (לפני כ-25 שנה), לא מנע ממני להמשיך, ואמנם המשכתי בכל התפקידים עד ליציאה לגימלאות (לא מוקדמת!). לא שמעתי על מקרה נוסף כזה במשטרה, וקשה להתפלא על תשובתם. אני עבדתי על אחריות הרופא המשטרתי, אבל טוב (לדעתי) שבמקום העבודה ידעו.