גם אני אמא לילד עם אפילפסיה

שלום, לבני המתוק והמקסים בן ה- 6.5 יש CP. נכון, קל - המיפרסיס ימני כך שידו הימנית מוגבלת ותומכת בלבד ורגלו הימנית צולעת במקצת. הוא קטן יחסית לגילו (אחוזון 3 בלבד.) קוגניטיבית - חבל על הזמן. פשוט מדהים - חכם וחריף ומתקשר נפלא. ילד יפה. אישיות נהדרת. בקיצור ילד מ-ק-ס-י-ם. שבוע שעבר בעקבות חשש שלי שהיה לו התקף, עשו לו EEG. הבדיקה עברה בצורה מעולה, כמו שכתוב בסרטים. תוך כדי שהוא נבדק - שאלתי את הטכנאית האם היא רואה סימנים והיא שאלה אם זו פעם ראשונה שלו. היא אישרה את חששותי שאכן יש לו את הסימנים שמהם כל-כך פחדתי. לא הפסקתי לבכות מאז. חרשתי את האינטרנט וראיתי שהשד אינו נורא וכבר עברתי איתו קטעים גרועים, אבל שלילד שלי הנפלא הזה יש עוד משהו, כוד תיק על הכתפיים שלו, זה כבר בלתי נסבל. אני מגדלת אותו כילד רגיל לכל דבר , למרות שהוא בגן לחינוך מיוחד, הוא עושה דברים שילדים אחרים לא יכולים לעשות וכולם מאד מתפעלים ממנו. הפעם הזאת נשברתי. אין לי כוח להתמודד עם עוד משהו. כבר חשבתי שאיכשהו הגעתי איתו למנוחה והנחלה, הוא מאד מתקדם בפיזיוטרפיה ומתפקד ממש מעולה ועכשיו שוב נסיגה, שוב התמודדות. כל פעם שאני חושבת שהעתיד נראה ורוד בסה"כ, אני חוטפת מכה. נכון, הילד שלי צריך אותי חזקה, אבל עד כאן. סליחה שפרקתי קצת, אני לא יכולה להתלונן עליו כי הוא באמת בסדר, אבל פשוט נמאס כבר. שיהיה לכם ערב טוב.